סע"ש 24706-09-14

1.התובע עבד אצל הנתבעת, המפעילה את רשת המזון המהיר "בורגראנץ'", במשך כשנה וחצי, עד סיום עבודתו בנסיבות השנויות במחלוקת, בנובמבר 2013.

2.בתובענה זו נתבעו הרכיבים הבאים: שכר בגין עבודה בשעות נוספות, שכר בגין שעות שהתובע עבד ולא קיבל את תמורתן, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והפרת זכות השימוע וכן פיצויים בגין עגמת נפש, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים, פדיון חופשה וכן פיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה.

3.בתחילת עבודתו, התובע עבד בסניף "הנמל" ולאחר מכן עבר לעבוד בסניף "עזריאלי". שני הסניפים בתל אביב. התובע עצמו התגורר בצפון הארץ.

4התובע היה עובד שעתי. על פי תלושי השכר, תחילה השתכר 22.04 ש"ח לשעה ועבד בהיקף משרה חלקי. במרץ 2013 שכרו הועלה ל – 24.5 ש"ח לשעה, התובע הפך לאחראי משמרת והחל לעבוד בהיקף משרה מלא.

5.המחלוקת הראשונה נוגעת למועד תחילת עבודתו של התובע. לטענתו, הוא החל לעבוד ביום 26.5.12, אבל בתלושי השכר נרשם שהחל לעבוד רק חודש לאחר מכן. על כן נתבע שכר בגין חודש מאי 2012. התובע העיד שיום העבודה הראשון שלו היה 26.5.12 והוא החל לעבוד לאחר שבוע. על פי דוחות הנוכחות, יום העבודה הראשון של התובע היה 2.6.12. עדת הנתבעת, גב' אברמוביץ', אף אישרה שהרישום בתלושים, לפיו התובע החל לעבוד ביום 26.6.12, הוא טעות וכי ככל הנראה מדובר בטעות סופר.

כלומר, לגרסת התובע, הוא זכאי לשכר בגין יום 26.5.12 ואילו לגרסת הנתבעת, התובע החל לעבוד ביום 2.6.12, כפי שעולה הן מדו"ח הנוכחות והן מפירוט השכר ששולם לתובע בגין חודש יוני 2012 (בתלוש).

למעט עדות התובע בעל פה, אין כל ראיה לכך שאכן עבד עוד ביום 26.5.12. לפיכך ובשים לב לעולה מדו"ח הנוכחות שהוצג, נדחית התביעה לשכר בגין יום זה ונקבע כי התובע החל לעבוד ביום 2.6.12.

6.אין חולק כי יומו האחרון של התובע בעבודה היה 2.11.2013. כלומר, התובע עבד שנה וחמישה חודשים, מיום 2.6.12 ועד יום 2.11.2013.

7.מכאן נפנה לבחינת נסיבות סיום עבודתו של התובע.