סע"ש 24671-10-14 מני-מנחם שחר נ' סלאריקס מובייל פיימנטס בע"מ ואח'

1.הנתבעת היא חברת הזנק (Start Up). התובע הועסק בה בתפקיד בכיר. במהלך חודשים רבים מתוך שנת עבודתו האחרונה הוא לא קיבל את מלוא שכרו, או שלא קיבל שכר בכלל. השאלה המרכזית שבה עלינו להכריע בתיק זה הינה האם הוא אכן זכאי לשכר בגין אותם חודשים כטענתו, או שנכונה טענת הנתבעת לפיה מדובר בשכר שעליו ויתר התובע, בתמורה לקבלת אופציות לרכישת מניותיה.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2.הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת או החברה) הינה חברת הזנק המפתחת ומשווקת "ארנק סלולארי", שהוא פלטפורמה המאפשרת לשלם חשבונות, לערוך קניות ולקבל ולהעביר כסף באמצעות הטלפון הסלולרי, ללא צורך לחשוף את פרטי כרטיס האשראי.

הנתבע 1, מר שלמה זיטמן (להלן: הנתבע), הינו אחד ממייסדיה ובעלי מניותיה, ומשמש כמנהל הכללי שלה למן היווסדה. הנתבעת העסיקה נכון לאוקטובר 2016 16 עובדים. משרדיה ממוקמים ברעננה.

3.ההתקשרות בין הנתבעת לתובע החלה בראשית אוקטובר 2011. בתחילה, במשך מספר חודשים, הוא הועסק על ידה כקבלן עצמאי. החל מפברואר 2011 הוא הועסק כשכיר ובמשרה מלאה (חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים בשפה האנגלית ביום 31.1.12 צורף כ-נ/3 לתצהיר זיידמן). שכרו, כפי שנקבע בנספח לחוזה, עמד על 22,757 ₪ לחודש. תקופת ההעסקה הזו (להלן: תקופת ההעסקה הראשונה) הסתיימה ביום 22.3.13, לאחריה פוטר התובע ביחד עם כל שאר עובדי הנתבעת, עקב קשיים כלכליים אליהם היא נקלעה.

ביום 1.7.13 חזר התובע לעבודה בנתבעת. הנתבעים מודים (ראו בסעיף 34 לסיכומיהם) בכך שעם חזרתו הוא היה אמור לקבל את אותו השכר שקיבל במהלך תקופת עבודתו הראשונה. למרות זאת, בשלושת החודשים הראשונים מיום חזרתו – דהיינו עד סוף ספטמבר 2013 – הוא קיבל 60% משכרו בלבד, ולאחר חודשיים – אוקטובר ונובמבר 2013 – שבהם קיבל את מלוא שכרו, הוא קיבל במשך שלושה חודשים 50% משכרו בלבד. בחודש מרץ 2014 הוא קיבל שכר כמעט מלא (הופחתו 4,000 ₪ בלבד), באפריל ומאי קיבל שכר מלא, משכר יוני הופחתו לו 9,995 ₪, והחל מחודש יולי ועד להתפטרותו (לטענתו בדין מפוטר) ביום 6.9.14, הוא לא קיבל שכר כלל (נספח 4 לכתב התביעה).

4.ביום 23.10.14 הגיש התובע כתב תביעה לבית דין זה. רכיבי התביעה העיקריים עניינם בהפרשי השכר בגין החודשים שבהם לא קיבל שכר כלל או קיבל שכר חלקי, ובטענה בדבר הפרה נטענת של התחייבות שנתנה לו החברה למתן אופציות לרכישת מניותיה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי בשנת 2013 הגיעו עם התובע להסכמות לפיהן הוא יקבל את תמורת עבודתו או חלקה באופציות לרכישת מניות הנתבעת, ועל כן אין הוא זכאי להפרשי השכר הנטענים על ידו. עוד טענו שנסיבות סיום עבודת התובע היו שונות בתכלית מאלה שלהן טען. לטענתם, בעיצומו של משא ומתן לרכישת הנתבעת על ידי חברה אחרת בשם סופרקום, התפטר התובע מעבודתו בנתבעת ועבר לעבוד בסופרקום המתחרה, תוך שהוא מעביר אליה את סודותיה המסחריים של הנתבעת, ובהמשך לכל זאת ביטלה סופרקום את העיסקה לרכישת הנתבעת (באשר היא כבר "רכשה" שלא כדין, כך לטענת הנתבעים, את כל סודותיה המסחריים של הנתבעת באמצעות שכירתו של התובע לעבודה אצלה).

5.דיון קדם משפט ראשון התקיים בפני כב' הרשמת מרב חבקין ביום 13.5.15. במהלך הדיון הכחיש התובע מכל וכל את טענת הנתבעים שהוא עבר לעבוד אצל המתחרה סופרקום, וטען שלאחר סיום עבודתו בנתבעת הוא היה מובטל וקיבל דמי אבטלה. עם סיום הליכי קדם המשפט הועבר התיק לטיפולו של מותב זה. דיון הוכחות התקיים ביום 26.12.16. במהלכו, העיד התובע והעידו שני עדים מטעמו, מר אייל נורי ומר אופיר שלזק, שניהם עובדים לשעבר של הנתבעת. מטעם של זו העידו מר גרשון (גרי) הוכוולד, שהינו יועץ של הנתבעת בעניינים כספיים, וכן הנתבע מר שלמה זיטמן. לאחר סיום שלב ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים בכתב, ובהמשך לכך התקיימה השלמת סיכומים בעל-פה. עתה, משהושלם שלב הסיכומים, הגיעה העת לדון ולהכריע.