אלון חסן נ' חברת נמל אשדוד בע"מ

1.התובע, מר אלון חסן, עובד בנמל אשדוד משנת 1991, תחילה כעובד רשות הנמלים ומשנת 2005 כעובד הנתבעת.

2.ביום 18.2.15 הודיעה הנתבעת לתובע כי החליטה על השעייתו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, זאת לאחר הליך שהתקיים בבית הדין (ס"ק 57453-01-15). בעקבות החלטת הנתבעת עתרה ההסתדרות הכללית החדשה שוב לבית הדין וביקשה צו נגד השעייתו של התובע (ס"ק 13972-03-15).

לאחר שהוגש כתב אישום נגד התובע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 3666-06-16 הודיעה ההסתדרות הכללית החדשה כי היא מבקשת למחוק את התובענה נגד ההשעיה ומאז נמשכה השעייתו של התובע.

3.ביום 29.3.18 זיכה שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופט יואל עדן, את התובע מכל האשמות שיוחסו לו.

ביום 2.4.18 הגיע התובע לשער נמל אשדוד וביקש להיכנס לנמל, לשוב למקום עבודתו. הנתבעת התנגדה לאפשר לתובע להיכנס לנמל לאור המכתב מיום 18.2.15 בו הודיעה לו כי השעייתו תעמוד בעינה עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ביום 9.4.18 פנה ב"כ התובע אל מנכ"ל הנתבעת וביום 11.4.18 השיב ב"כ הנמל לב"כ התובע שהוא דוחה את הבקשה.

4.התובע הגיש בקשה לסעד זמני להשבתו לעבוד אצל הנתבעת. הבקשה נדחתה ביום 3.5.18 (ההחלטה ניתנה על ידי המותב ששמע את הסעד הזמני, סגן הנשיא השופט צבי פרנקל, נציגי ציבור מר א' ויגדר ומר א' שיטרית). לאחר מתן ההחלטה ערערה המדינה לבית המשפט העליון על חלק מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי שכאמור זיכה את התובע מכל האישומים נגדו.

5.לשלמות התמונה נביא חלק מהמכתב מיום 18.2.15. בו פירט סמנכ"ל המשיבה את נימוקי ההשעיה:

בפרק נימוקי ההשעיה כתב סמנכ"ל המשיבה בסעיף 9 במכתב:

"9.הואיל והנימוקים להשעייתך פורטו בהרחבה הן במכתב הזימון לשימוע והן בתגובת החברה במסגרת ההליך הקיבוצי, נעמוד להלן על עיקרי הנימוקים בלבד. לפירוט נרחב בנושא אני מפנה אותך לתגובת החברה בהליך הקיבוצי: