סע"ש 24388-04-15,סע"ש 24562-04-15,"ש 24583-04-15

1.מדובר בבקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשל אי הגשת כתב הגנה במועד.

2.פסק הדין ניתן ביום 2.7.15 לאחר שב"כ התובעים הגיש בקשה בנידון וטען כי על פי אישור המסירה בדבר המצאת כתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה בדואר רשום, הנתבע חתם על אישור המסירה ביום 12.5.15.

3.בתגובה לבקשת התובעים למתן פסק דין, הבקשה הועברה לתגובת הנתבע על פי החלטת ביה"ד מיום 17.6.15.

בהחלטה פורט כי על הנתבע להגיש תגובתו עד ליום 25.6.15, שאם לא כן, תישקל הבקשה וינתן פסק דין לזכות התובעים.

4.ביום 7.7.15 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין באמצעות בא כוחו וטען כי כתב התביעה לא הומצא לו, כי הכתובת באישור המסירה שבתיק ביה"ד אינה כתובתו הנכונה. יחד עם זאת, הצהיר הנתבע כי נודע לו כי הוגשו תביעות נגדו רק בוים 4.7.15, לאחר שהומצאה לו בדואר רשום של החלטת ביה"ד מיום 17.6.15, בה נדרש להגיב על הבקשה למתן פסק דין.

בבקשתו ציין כי לא סיפק בידיו להגיש התגובה, שכן ביום 2.7.15 ניתן פסק דין.

5.בתגובת התובעים לבקשה נטען, בין היתר, כי כתבי התביעה הומצאו לכתובתו המלאה של הנתבע (המבקש בבקשה), על פי הכתובת המצויה בהיתר העבודה ובתלושי השכר שצירפו לתגובה.

עוד נטען, כי דברי הדואר אינם מגיעים לבית הנתבע, אלא לרשות הדואר והנמען הוא זה שפונה לקבל את דבר הדואר הרשום לאחר חתימה.

שם המקבל באישור המשיקה הינו נדים, שהינו הנתבע, ושמו לרבות תעודת הזהות צוינו במפורש בכותרת אישור המסירה.

לפיכך, נטען כי יש לדחות את הבקשה.

6.בתגובת הנתבע חזר הנתבע על גרסתו בבקשה והוסיף כי מאישור המסירה ברור כי לא חתם עליו וכלל לא ברור מי חתם, ולא הומצא תצהיר של שליח הדואר אשר מסר את התביעה לנתבע ודי בכך כדי לבטל את פסק הדין.

7.הדיון בבקשה היה אמור להתקיים ביום 24.9.15, אולם מועד זה בוטל על פי בקשת מי מהצדדים בשל חג הקורבן.

8.לפיכך, ניתנת בזה החלטה בכתב לאחר עיון בטענות הצדדים.

9.שעה ששוקלים אם לבטל פסק דין שניתן בהיעדר, יש לאזן בין אינטרסים מתנגשים – מחד גיסא, האינטרס של העובד שביה"ד יקיים משפט מהיר והוגן ומאידך גיסא – האינטרס של המעביד שיתאפשר לו לטעון לגופה של תביעה.

בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף ביהמ"ש, חרף מחדלי בעלי הדין, את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט צדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת. אולם כל זאת, תוך חיוב הרשלן בהוצאות.

10.במקרה הנדון הבקשה נתמכת בטענה כי כתב התביעה לא נמסר לידי הנתבע.

הנתבע בבקשתו בביטול פסק הדין לא פירט הגנתו לתביעה גופא..

11.יחד עם זאת, לא ניתן להסיק בבירור כי הנתבע הוא זה שחתם על אישור מסירה