סע"ש 24035-05-13

בפני בית הדין תביעת התובעת לפיצוי בגין אי הודעה מראש על סיום העסקה, אפליה מחמת גיל ופיצוי בגין עוגמת נפש.

תחילה הוגשה התביעה גם בגין אי תשלום גמולים ואי הפרשת פנסיה מקפת, אולם הנתבעת הסבירה כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב ושילמה לתובעת פיצוי בגין אי תשלום רכיבים אלו במועד. על כן רכיב זה אינו במחלוקת עוד.

העובדות

1. התובעת עבדה בבית הספר אריאל מתאריך 17.11.11 ועד תאריך 31.8.12.

2. התובעת קיבלה את שכרה. דמי התגמולים שולמו בנוסף לאחר מכן. ביחס להפרשות לפנסיה נקבע תחילה הסדר דיוני ולאחר מכן הודיעה התובעת כי קיבלה את שתבעה.

3. התובעת היא פנסיונרית של משרד החינוך החל מיום 31.8.08 עת פרשה בפרישה מוקדמת.

    

   המחלוקת

   1. מה היו נסיבות העסקתה נשוא הליך זה, האם סוכם אתה על עבודה במילוי מקום עד סוף שנת הלימודים, כטענת הנתבעת או שמא סוכם אתה על עבודה לשנתיים כטענתה. כתוצאה, האם זכאית לסעד של תמורת שנת עבודה כנטען בכתב התביעה.

   2. האם ומתי הודיעו לתובעת כי אינה ממשיכה בשנת הלימודים 2012-2013 ומה המשמעות המשפטית להודעה המוקדמת ובכלל. האם נקשר אתה חוזה בעל פה או בדרך אחרת לתקופה קצובה.

   3. האם הופלתה התובעת מחמת גיל, וככל שכן מהו שיעור הפיצוי לו תהיה זכאית.