החלטה 23935-05-14

1.לפני בקשת הנתבעת להורות על העברת הדיון בתובענה. הנתבעת טוענת כי משרדיה היו בקיבוץ עינת ולאחר מכן עברו לכפר סבא. במשרדים אלה התקיים ראיון העבודה, התובע קיבל מדים ונשק ועבר הכשרה. התובע עבד באזור השומרון ובפתח תקווה ומשכך הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו.

התובע טוען כי הנתבעת הגישה בקשה דומה במספר תיקים של עובדיה אשר עבדו בשומרון. כל הבקשות נדחו. משכך, יש לדחות אף בקשה זו.

2.התקנה הרלבנטית לענייננו היא תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הקובעת כי:

"תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין".

אין מחלוקת כי התובע עבד כמאבטח ביישוב קרני שומרון (סעיף 1 לכתב התביעה, סעיף 5 לכתב ההגנה). לפיכך, גם אם עבד התובע במקום נוסף (אזור פתח תקווה לטענת הנתבעת), הרי שמשהוגשה התביעה לכאן, נקנתה הסמכות המקומית לדון בתובענה לבית דין זה. יתר על כן, בפסק הדין שניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כך:

"ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בין הדין האזורי אליו תוגש התביעה" (בר"ע 41211-05-14 שיינברג נ' כנפי תור משק בע"מ (ניתן ביום 30.6.14).

אם כך, גם אם נקבל את טענת הנתבעת כי "מקום העבודה" הוא בכפר סבא, מאחר שמקום העבודה היה בקרני שומרון שבשומרון, רשאי התובע לבחור את בית הדין אליו תוגש התביעה.

לפיכך הבקשה נדחית.

התיק יוחזר לשופט אברהמי להמשך ניהול ההליך.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך ובהתאם לתוצאה.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.