סע"ש 23723-01-16

בתיק התקבל כתב ההגנה וממילא נמחקה הבקשה להגשת פסק דין בהעדר הגנה. שאלת ההוצאות נדחית לסיום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

הנתבעת ביקשה להעביר את התביעה לבית הדין בחיפה הואיל ומקום ביצוע העבודה היה ביישוב שלומי, ומקום מגורי התובע בהתאם לתלושי השכר היה ביישוב רכסים שבצפון הארץ. הנתבעת טענה כי הפעילה ישיבה / מסגרת תורנית לבחורים מתקשים ביישוב שלומי ושם הועסק התובע ולא בירושלים. הנתבעת טענה כי ביקשה מהתובע להעביר ההליך לבית הדין בחיפה והוא סירב ועל כן ביקשה להעביר ההליך ולפסוק לזכותה הוצאות.

התובע התנגד לבקשה וטען כי מקום העבודה הינו בהתאם לכתובתה הרשומה בירושלים רח' ויקטור ויוליוס 608 אצל מנהלה מר ישי מזוז, במובחן ממקום ביצועה שאכן היה בשלומי. התובע הצביע על כי בהתאם לפסיקה נתון לו החופש לבחור היכן להגיש את התביעה באחד מבתי הדין שלהם נתונה הסמכות המקומית בין לפי מקום ביצוע העבודה ובין לפי מקום העבודה (שבין היתר נבחן לפי כתובתה הרשומה של המעסיקה). התובע טען כי הנתבעת ביקשה ממנו לבקש העברת ההליך לנצרת ולכך סירב. התובע בחר להגיש התביעה בירושלים כדין ואין להעבירה. בשולי דבריו ציין התובע כי למרות התנגדותו הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית הדין.

תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה:

"(א)מקום השיפוט הוא -

(1)בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה";

....

"(ב)לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או - אם המעביד הוא תאגיד - בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו". (ההדגשות שלי, א.א.)