סע"ש 23646-11-14

1.התובעת, עובדת זרה בענף החקלאות עבדה אצל הנתבעת 2 במושב עין תמר, מיום 24.1.08 ועד ליום 15.2.13, במסגרת תובענה זו היא תובעת לקבל מהנתבעים סך של למעלה מ-379,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, גמול שעות נוספות ותשלומים נוספים על פי צו ההרחבה בגין עבודתה אצל הנתבעים.

2.הנתבעת 2 היא שותפות רשומה, נתבע 1 הוא אחד השותפים בשותפות. הנתבעים הגישו תביעה נגד התובעת בגין נזקים שגרמה להם לטענתם מכך שנטשה את עבודתה וכן תבעו לקזז סכומים שלטענתם נתבעת 2 שילמה לתובעת ביתר. בהחלטת הנשיאה סלע מיום 3.3.15 התיקים אוחדו בפנינו.

3.התובעת העידה בעדות מוקדמת ביום 26.11.14 בפני הרשמת גרוס. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1 ומר צבי בנימין שמאי שהגיש חוות דעת שמאית בעניין הנזקים שלטענתם גרמה התובעת.

4.הנתבע שותף בנתבעת 2 שהיא שותפות המפעילה משק חקלאי ועוסקים בענף החקלאות. התובעת עבדה במשק החקלאי שהפעילה נתבעת 2. משכך, חל צו ההרחבה בענף החקלאות בענייננו.

נסיבות סיום העסקתה של התובעת – האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין

5.התובעת עזבה את עבודתה 31 ימים לפני תום מועד אשרת העבודה שניתנה לנתבעת ולאחר שעבדה לטענתה אצל הנתבעים 5 שנים ו-21 יום.

6.התובעת טענה שעזבה את עבודתה מאחר שפחדה שהנתבעים ישלחו אותה חזרה לתאילנד ללא הודעה מוקדמת ומבלי שישלמו לה את הזכויות המגיעות לה מכח עבודתה. עם זאת, בחקירתה לא ידעה להשיב מתי הסתיימה אשרת השהייה שלה, ובעדותה הודתה שלאחר שנטשה את עבודתה זו, החלה לעבוד אצל מעסיק אחר. בסיכומיה טענה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים גם לאור סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מאחר שלא שולמו לה כל זכויותיה מכח הדין ועמדה לה הזכות להתפטר בדין מפוטרת.

7.לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שהתובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) מאחר שלא נתנה הודעה בכתב אלא הודתה שנטשה את הנתבעים כעבור 5 שנים ו-21 יום. עם זאת, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים, התובעת הגיעה לתקופה קצובה, עבדה כמעט את כל התקופה, למעלה מ-5 שנים, וממילא על פי צו ההרחבה התובעת זכאית במהלך עבודתה להפרשות בשיעור של 4.5% עבור פיצויי פיטורים. אנו לא מקבלים את טענת הנתבעים שיש לשלול את פיצויי הפיטורים לאור נטישת מקום העבודה שלטענתם יש לראות בכך הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. אשר על כן, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בגין 5.2 שנות עבודתה על פי שכר המינימום החודשי בסך של 4,300 ₪ כך שהתובעת זכאית לפיצויים בסך של 21,858 ₪.

8.באשר להודעה מוקדמת, התובעת הודתה שנטשה את מקום העבודה באופן פתאומי, לכן יש לקזז דמי הודעה מוקדמת של חודש בסך של 4,300 ₪ מהסכומים שהתובעת זכאית לקבל. התובעת לא קיבלה את שכרה האחרון עבור מחצית חודש פברואר 2013 ועל הנתבעת לשלם חודש זה בסך של 2,405 ₪ (13 ימי עבודה X 185 ₪).