א.ט. נ' עד בנייה חברה לבנייה פיתוח ושיקום מבנים בע"מ ואח'

1.התובע עבד אצל הנתבעת מס' 1 (להלן – הנתבעת) שהיא חברת בניה, כמנהל עבודה, במשך כשמונה חודשים, עד ששבר את הקרסול ולאחר מכן פוטר.

בתובענה זו, שסכומה הכולל הוא 457,011 ₪, נתבעו הרכיבים הבאים: הפרשי שכר, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים לפי סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר), פיצויים על אי הענקת הודעה לתובע או הסכם עבודה (כך הנוסח במקור, בכתב התביעה), פיצויים בגין הפרת חוק דמי מחלה, תשל"ג – 1973 (להלן – חוק דמי מחלה) וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן – חוק השוויון), פיצויים בגין עוגמת נפש ותמורת הודעה מוקדמת. ברשימת הסעדים שפורטו בכתב התביעה נזכר גם פיצוי בגין הפרשות לפנסיה, אך זה לא כומת והתובע אף לא הזכירו בסיכומיו ועל כן לא נדון ברכיב זה.

2.בפתח ישיבת ההוכחות התברר כי הנתבע מס' 2, שהוא מנהלה ובעליה של הנתבעת, הוכרז כפושט רגל (ר' החלטות מיום 13.7.17, עמודים 8-10 לפרוטוקול). על כן ההליכים כנגד הנתבע מס' 2 עוכבו ופסק דין זה ניתן רק בהתייחס לחברה, הנתבעת. להלן יכונה הנתבע מס' 2 – רון.

3.עוד ראוי לציין כבר בפתח פסק הדין, כי עדויות הצדדים לא סייעו לבית הדין בחשיפת האמת. החקירות הנגדיות התרכזו בנושאים שאינם דרושים לבירור הזכאות ברכיבי התביעה השונים ואף סיכומי הצדדים לא הועילו בעניין זה (ר' למשל הערות בית הדין בעמודים 17 ו - 18 לפרוטוקול). כדוגמה בלבד, נציין שלמרות שהתובע היה מיוצג לכל אורך ההליך, רק לאחר ישיבת ההוכחות ולבקשת בית הדין, התובע המציא עותק מתלושי השכר שלו (לאחר שבעניין זה מסר דברים סותרים במהלך הדיון – ר' עמוד 12, שורות 23-33).

בנוסף, למרות שמדובר בתביעה בסכום גבוה ביותר, במיוחד ביחס לפרק העבודה הקצר, הראיות שהוצגו היו דלות במיוחד. כך למשל, למרות שהתובע היה מיוצג וטען בעדותו שבידו קלטת שיחה עם רון, לא הוגש תמלול שלה. כאמור, גם תלושי השכר לא הוצגו, אלא לאחר ישיבת ההוכחות ולבקשתו המפורשת של המותב.

4.רקע הדברים:

א.התובע עבד אצל הנתבעת כמנהל עבודה, בפרויקט תמ"א 38 ברחוב בני אפרים בתל אביב.

ב.לתובע לא היה ניסיון קודם בענף הבניה (ר' סיכומי התובע בעמוד 20 שורה 8 ור' גם בעדות הנתבע – עמוד 12, שורה 6).

ג.מתלושי השכר שהוצגו עולה שהתובע החל לעבוד ביום 5.3.14.

ד.התובע נפגע בעבודה (בקרסול) ביום 21.11.14, שהיה יום שישי ומאז לא שב לעבוד בפועל בנתבעת. לאחר מכן התובע נותח בקרסולו ועל פי עדותו, שבוע לאחר מכן נולד בנו הבכור ואירוע הברית התקיים ביום 5.12.14, אליו הוזמן גם רון.

ה.גם לשיטת התובע, עד הברית, היחסים בין הצדדים היו טובים ולראיה רון הוזמן לברית ואף הגיע לאירוע.

ו.הוצג מכתב מיום 18.12.14, שנמסר לתובע וזה תוכנו:

"הנדון: הודעת פיטורים א.ט.  ת.ז. ....

ת. עבודה 05/03/2014 ת. סיום 22/11/2014

ביום ה – 21/11/2014 נפגעת באתר הבנייה ומאז אתה בחופשת תאונת עבודה, אנו מצרים על כך ושולחים לך רפואה שלמה, היות ואתה עובר תהליך ארוך של שיקום לאחר ניתוח שעברת ברגל ואין באפשרותנו להשאיר את האתר ללא מנהל עבודה פעיל בשטח, אנו נאלצים לפטר אותך מעבודתך בחברתנו ולאחל לך בריאות והצלחה.

כאשר תחלים ותהיה כשיר לעבודת שטח כפי שהיתה, נוכל לשוחח על נושא חזרתך לעבודה.

אנו מאחלים לך הרבה בריאות והצלחה בדרכך החדשה."