סע"ש 23448-07-13

1.התובעת עבדה לאורך עשרות שנים כמורה וכמנהלת בית ספר, עד לפרישתה בפנסיה תקציבית. עניינה של תביעתה שבפנינו בגובה גמלתה החודשית, וכן בשאלת זכותה למענק פרישה.

כתבי הטענות ומהלך ההתדיינות

2.כתב התביעה, שאותו הגישה התובעת ביולי 2013, הורכב משני רכיבי תביעה. הראשון עניינו בטענת התובעת שעומדת לה הזכות לקבל תוספת לגמלתה החודשית – הן רטרואקטיבית והן מכאן והלאה – בשל חישוב שגוי של הוותק שלה. התובעת טענה שעמדה לה הזכות להכרה מלאה, ולא חלקית בלבד, בתוספת וותק עבור תקופה שבה שירתה בשירות מיוחד בחו"ל, עת שלימדה בבית-ספר עברי בסאו פאולו שבברזיל, עוד קודם לגיוסה לצה"ל. עוד טענה התובעת שעומדת לה הזכות להכרה בתוספת וותק גם בגין תקופה של כשנה וחצי שבה שירתה בשירות סדיר בצה"ל כמדריכת גדנ"ע. רכיב התביעה השני בכתב תביעה הינו רכיב תביעה חלופי. התובעת טענה שככל שלא תוכר זכאותה לוותק בגין השירות בחו"ל ובגין השירות הצבאי, הרי שהיא זכאית למענק פרישה בגין חמש שנים עודפות מעבר לשירות של שלושים וחמש שנים.

בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה הגישו הנתבעות בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשתן טענו שהתביעה מהווה תקיפה ישירה של החלטת הממונה על הגמלאות מיום 3.9.06 לעניין שיעור גמלתה של התובעת (להלן: החלטת הממונה, נספח א' לכתב ההגנה). הנתבעות טענו שהיה על התובעת להגיש ערעור גמלאות בתוך פרק הזמן שנקבע לכך על פי דין, שהינו 60 יום למן מועד קבלת ההחלטה. משלא עשתה כן, אין מקום לשיטתן להתיר לה ל"עקוף" את המועד האחרון להגשת ערעור באמצעות הגשת תביעה לסעדים הצהרתיים וכספיים שהיא במהותה ערעור על החלטת הממונה.

3.ביום 22.2.14 דחתה כב' השופטת אורנית אגסי את הבקשה לסילוק התובענה על הסף, בנימוק שחלק מהטענות הכלולות בה ובתגובה לה דורשות בירור עובדתי, ומשכך ההכרעה בה תינתן על ידי המותב שידון בתיק. בהתאם להחלטה זו, הגישו הנתבעות כתב הגנה, שבו חזרו על טענות הסף, וכן טענו שדינה של התביעה להידחות אף לגופה. בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 26.5.14 ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, ודיון הוכחות נקבע בפני מותב זה.

4.ביום 19.1.15 התקיים דיון ההוכחות, שבמהלכו נחקרה התובעת ונחקרו המצהירים מטעם הנתבעת, מר ציון לוי, מנהל אגף גמלאות ופנסיה בנציבות שירות המדינה, מר גלעד שמיר, מנהל מנהלת הגמלאות במשרד האוצר, וגב' פלורית סלמון-כהן, המטפלת בנושא פרישה ופיצויים במחוז מרכז של משרד החינוך. בהמשך לדיון ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים בכתב. משהוגשו אלה, הגיעה העת לדון ולהכריע.

דיון והכרעה