סע"ש 23445-09-14

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעות לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאותיהם בסכום שלא יפחת מ-15,000 ₪ ובתגובת התובע, החלטתי להיעתר חלקית לבקשה, ולהורות לתובע להפקיד סך 5,000 ₪ בקופת בית הדין להבטחת הוצאות הנתבעות בהליך, וזאת עד ליום 15.9.16 שאם לא כן תידחה התביעה, ולהלן נימוקיי:

1. אכן, ככלל נסוג עניינו של נתבע להבטיח גביית הוצאותיו בהליך למקרה שהתביעה תידחה מפני זכותו של התובע לגישה לערכאות, ועל כן קבעה הפסיקה מספר תנאים מחמירים להטלת ערובה, ובהם מופרכות התביעה והיעדר עמידה מוכחת של התובע בתשלום חיובי הוצאות.

2. לצורך בחינת סיכויי התביעה, בית הדין בוחן את גרסאות הצדדים ואת סבירותן, בהתאם לנתונים העולים מן התיק במועד הגשת הבקשה.

3. בכתב התביעה התובע ביקש לפסוק לו כ-100,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיטורים שלא כדין, כאשר לטענת הנתבעת 2 התובע התפטר.

4. התובע תבע בנוסף סך 19,381 ₪ בגין פדיון חופשה, וביקש למחוק רכיב תביעה זה בדיון המוקדם.

5. כן ביקש התובע לפסוק לו 12,140 ₪ בגין עבודה במנוחה השבועית, על יסוד טענה שעבד בשבתות מ-6:30 עד 17:00.

6. אשר למחלוקת בעניין נסיבות סיום עבודתו של התובע: אין מחלוקת כי התובע היה מעוניין לסיים את עבודתו בנתבעת 2 לאור פעילותו הארוכה לקידום קבלת זיכיון מ"ארומה", וכי לאחר שרשת ארומה החליטה, לאחר תקופה ארוכה של דיונים מול התובע, שלא לאשר לו זכיינות, התובע הודיע לנתבעת כי הוא לא זנח את חלומו להקים עסק עצמאי, וכי יפתח בית קפה תחת שם מסחרי אחר בנכס בבית צפאפא שבו קיווה לקיים סניף של "ארומה". הנתבעות מכחישות כל טענה לפיטורים ואין מחלוקת כי חרף פעילותו של התובע לקבלת זיכיון של ארומה, שנודעה לנתבעת 2, היא המשיכה להעסיק את התובע תקופה ארוכה במצב דברים זה, עד שהתובע נתן הודעה מוקדמת להתפטרות של כחודשיים שלאחריה פתח את עסקו בשם "רוזמרין" באותו נכס. בשים לב לעובדות שאינן במחלוקת, על פני הדברים מסתברת יותר גרסת הנתבעת 2 בדבר התפטרותו של התובע. לכך יש להוסיף קשיים באמינות התובע העולים מן התיק, כמפורט להלן.

7. כאמור, התובע טען בכתב התביעה כי עבד במנוחה השבועית, וכי בשבתות עבד מ-6:30 עד 17:00. בכתב ההגנה נטען כי מדובר בסניף ארומה כשר שהיה סגור בשבת. והנה, בתצהירו של התובע אין התובע חוזר על טענתו כי עבד בשבתות, אלא מעלה טענה כי שעות עבודתו במוצאי שבת נעבדו מבלי שחלה הפסקה של 36 שעות מאז סיום עבודתו ביום ו'. הדבר מצביע לכאורה על מהימנות ירודה מבחינה עובדתית של טענות התובע בכתב התביעה.