דוד קריאף נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

1.לפני בקשת התובע ובקשת הנתבעות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. בתביעתו טוען התובע כי היה עובד הנתבעת משך כל תקופת התקשרותו עם הנתבעת, דהיינו במשך כ-33 שנים וכי אופן ההתקשרות עמה כקבלן עצמאי נכפה עליו על ידי הנתבעת. מנגד טוענת הנתבעת כי ההתקשרות עם התובע היתה התקשרות כקבלן עצמאי וכי לתובע עסק עצמאי. ביום 26.4.17 קייתי דיון בבקשות הצדדים ושמענו את טענותיהם. להלן אדון בבקשות הצדדים המונחות לפנינו.

בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים

2.לטענת התובע ועל מנת להוכיח את תביעתו על הנתבעת לגלות ולהעביר לעיונו את המסמכים הבאים:

א.תלושי שכר של לפחות 36 חודשים של עובדים בעלי וותק ותפקיד המקבילים לוותק ולתפקיד של התובע אצל הנתבעות - לטענת התובע מסמכים אלו נדרשים על מנת לעמוד על השכר לו היה זכאי לו היה מועסק בנתבעת. מנגד טענו הנתבעות כי שכרם של העובדים משולם לפי הסכמים קיבוציים הקובעים תנאי שכר אחידים, תוספות שכר ובונוסים – ועל כן היה על התובע לבסס תביעתו בהתאם להסכמים הקיבוציים. זאת ועוד טענה כי אין בנתבעת עובד המועסק בתפקיד ובוותק הדומה לתובע למשך זמן ההתקשרות וממילא אין ב-36 חודשים כדי ללמד על מלוא התקופה ומלוא התנאים – וביניהם תוספות שכר שהן אישיות שלאו דווקא חלות על התובע, שעות העבודה, צורת העבודה והיקפה המשתנה וכו' ועל כן אין בהם ללמד על השכר לו היה זוכה התובע ואין בהם לייעל את הדיון. התובע טוען בתשובתו בין היתר כי הנתבעות עצמן בכתב הגנתן טענו כי קיבל תמורה הגבוהה פי 2.4 מהשכר שהיה מקבל כעובד – וזאת מבלי לספק לכך כל ראייה.

לא ברורה התנגדות הנתבעת בעניין זה מקום בו היא עצמה טענה כי התמורה שקיבל התובע גבוהה פי 2.4 מהשכר אותו היה מקבל כעובד – טענה אשר יש לגבות במסמכים לרבות תלושי שכר מהם הסיקה את טענתה. מכל מקום בדיון שבפני הסכימה ב"כ הנתבעת להמציא תלושי שכר (ראו עמוד 6 שורה 26-27) ועל כן תמציא הנתבעת תלושי שכר כאמור, ל-7 שנים אחרונות להתקשרות עם התובע לכל הפחות, שכן ולפי טענת הנתבעת עצמה אין ב-36 חודשים בלבד כדי ללמד דבר ויש לבחון את כל תקופת ההתקשרות.

ב.אינדיקציות וראיות לעובדים שהנתבעות טוענות שאינן עובדי הנתבעות אשר עובדים אצלן במתכונת העסקה דומה לזו שבה עבד התובע, דהיינו 6 ימים בשבוע מאות שעות, עשרות שנים באותה מחלקה ובאותו תפקיד – לטענת התובע אין ולו ספק אחד במתכונת הדומה לו שכן זו דומה עד זהה למתכונת של עובד ולא של ספק ולכן אם יוצגו הסכמים עם ספקים אחרים אלו יבליטו את ההבדל בינו לבין ספקים אחרים מחד ומאידך הדמיון לעובדים. לטענתו מסמכים אלו יראו את חריגות תנאי ההתקשרות עמו. מנגד טוענת הנתבעת בין היתר כי דרישת התובע אינה ברורה וככל שכוונתו לספקים הרי שזו דרישה עמומה וכללית, אינו מציין אילו סוגי מסמכים מבקש ומדובר במסע דיג וממילא כל התקשרות עם כל ספק היא שונה, בתחום שונה וכו' ומקום שבו התובע מבקש להיחשב כעובד עליו להתמקד בתנאי העסקה של "עובדים" ולא של מי שאינם עובדים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי בקשתו זו של התובע היא כללית, לא ברור כלל אילו "אינדיקציות" מבקש התובע, ולמי הללו נוגעות ועל כן דין בקשתו זו להידחות.

ג.התכתבויות הנוגעות לאופי העסקתו של התובע אצל הנתבעות – הנתבעות טענו מאחר והתובע מעולם לא טען כי אינו קבלן הרי שככל שיש התכתבויות הנוגעות לאופי ההתקשרות עמו מדובר בתקופה הראשונה להתקשרות ועל כן אין דרך לאתרם בשל חלוף הזמן. כן אין דרך לאתר התכתבויות אלו כשלא ברור מי המכותבים, באיזה אמצעי יש לחפשם ומדובר בדרישה כללית ורחבה. התובע טוען בבקשתו שככל ואין התכתבויות כאמור על הנתבעת לציין כי לא נמצאו התכתבויות כאלו ומנגד הנתבעת טוענת כי לשם הצהרה כזו עליה לערוך בדיקה שאותה בדיוק היא טוענת שלא ניתן לבצעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ועל אף כי הבקשה אינה ספציפית דיה, הרי שלאור הרלבנטיות העשויה להיות בהתכתבויות כאמור, ככל שאלו קיימות, אני מורה לנתבעת, לגלות ולאפשר עיון, התכתבויות הנוגעות להתקשרות עם התובע, בין נציגי הנתבעת הרלבנטיים לבין עצמם אשר עמדו בקשר עם התובע בכל הנוגע להתקשרות עמו, וביניהם לבין התובע עצמו, במייל ובמכתבים, ככל שכאלו קיימים וזאת ב-3 השנים הראשונות להתקשרות וב-7 השנים האחרונות לה.

ד.סידורי העבודה בהם מופיע התובע לכל תקופת העסקתו – הנתבעת טוענת שאין בידיה מסמכים ל-30 שנה וגם אלו מתקופה מאוחרת ידניים ואינם נשמרים או מתויקים ואינם קיימים עוד. הנתבעת שבה על דבריה אלו גם במעמד הדיון בפני (עמוד 7 שורה 2).

לאחר שבחנתי טענות הצדדים ומשמסמכים כאמור אינם קיימים לטענת הנתבעת הרי שלא ניתן לחייב את הנתבעת לגלותם. האמור הינו רלבנטי אף למסמכים המבוקשים בסעיפים ה' – ו' שלהלן.

ה.טפסי ניהול סיכונים שמולאו בתקופת עבודתו – לטענתו שמו נרשם בטפסים אלו וכל עובד נדרש לחתום עליהם בכניסה למשמרת לרבות התובע – יש באלו להראות כי היה חלק אינטגרלי מהמחלה וכפוף לאותם נהלים. לטענת הנתבעת אין בידיה מסמכים אלו שכן הללו אינם נשמרים (עמוד 7 שורה 2 לפרוטוקול).

ו.דוחות מבקר הספקים אצל הנתבעות – לטענת התובע הללו חיוניים מכיוון שמלמדים על מדיניות הנתבעות בקשר לספקים והאסטרטגיה של החברה לגביהם. הנתבעת טענה שמדובר בדוח פנימי חסוי. כן הוסיפה כי לא נמצאו הדוחות האמורים. התובע מציע שיוגשו לבית הדין שיכריע אילו חלקים לחשוף.

ז.רשימה מפורטת של כל המענקים, בונוסים שאינם חלק מתנאי העבודה הרגילים אצל הנתבעות במהלך שנות עבודתו, מענקים בגין מכירת נתבעת 1, מכירת נתבעת 2, בשל הישגים יוצאי דופן וכיוצא בזאת – לטענתו מההסכמים הקיבוציים לא ניתן ללמוד מה גובה המענק ששולם לכל עובד ולכן לא ניתן לחשב בצורה מדויקת את השכר החלופי שלו כעובד. הנתבעת טוענת שכל המענקים והבונוסים נקבעים בה"ק שהינם פומביים. התובע בתשובתו טען כי המענקים הבונוסים לא מופיעים כחלק מתנאי העסקה של העובדים וחלוקתם תלויה בוותק, תפקיד והערכת מנהלים. לכן יש לגלותם כך שיוכח שהנתבעות מנעו ממנו כסף רב שעובדים מן המניין זכו לו. לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי המדובר למעשה בדרישה לייצר מסמך ועל כן דין בקשת התובע להידחות. ממילא, מענקים או בונוסים שחולקו לעובדים, ככל שחולקו, ימצאו ביטויים בתלושי השכר שיומצאו לתובע על ידי הנתבעת בהתאם לסעיף א' לעיל.

ח.תלושי השכר שבתצהיר גילוי המסמכים מטעמן של הנתבעות – מדובר בתלושי שכר של עובדים לשעבר של התובע ואשר נקלטו לעבודה אצל הנתבעות – לטענתו ניתן יהיה ללמוד מהם על השכר החלופי שיכול היה לקבל. מנגד טענה הנתבעת בדיון לפנינו כי היא רוצה להמציאם אך חוששת בשל הגנת הפרטיות וככל שיינתן צו הדבר יקל עליה (עמוד 7 ש' 6-8 לפרוטוקול).

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, ומשלנתבעת אין כל התנגדות לגילוי תלושי השכר אך המדובר בצדדים שלישיים שאינם חלק מהתביעה שלפנינו, תפנה הנתבעת בכתב לשני עובדים אלו לקבלת עמדתם. ככל שהללו לא יביעו התנגדות תגלה הנתבעת את תלושי השכר הללו לתובע וזאת בגין 7 השנים האחרונות להתקשרות. ככל שהללו יביעו התנגדות הרי שעומדת לתובע האפשרות להגיש תצהירם של עובדים אלו או לחילופין לזמן את אותם עובדים לעדות.