סע"ש 2330-12-14 קונסטנטין נ' תבל - תעשיות בטון לפיתוח סביבתי בע"מ

(בבקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה)

1.בהמשך לדיון המוקדם בתיק זה מיום 13/5/15, בפני בקשת הנתבעת לתיקון כתב הגנתה, על ידי פירוט טענת הקיזוז שהועלתה על ידיה בסעיפים 22-26 לכתב ההגנה.

במסגרת הבקשה נמסר פירוט של האירועים והסכומים נשוא סעיפים אלו לכתב ההגנה וצורף אליה תצהיר לאימות הנטען בבקשה.

2.הבקשה הועברה לתגובת התובע שמתנגד למבוקש, מן הטעם שלא הוסבר מדוע הטענות לא פורטו מלכתחילה בכתב ההגנה; הטענות מופרכות ולא צורפו אליהן אסמכתאות שמאפשרות להתייחס לאמור בהן.

בהמשך ומבלי לגרוע מטענותיו כאמור לעיל, מוסיף התובע וטוען טענות לגופם של דברים.

3.לאחר עיון בנימוקי הצדדים, זה בכה וזה בכה, נחה דעתי כי יש מקום להתיר את התיקון.

תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

לעניין זה נקבע כי מתן רשות לתקן כתב טענות מסור תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר שקילת נסיבות העניין, ובשים לב לשניים:

א.האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.

ב.האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה: דב"ע שנ/ 23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360).

בענייננו, ובהינתן כי הטענות שהועלו כנגד התובע מתייחסות לתקופת עבודתו של התובע בנתבעת נשוא כתב התביעה, ברי כי יהא בתיקון המבוקש כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים ולמצותן.

מנגד, לא נטען על ידי התובע כי מתן הרשות לתקן את כתב ההגנה על ידי פירוט הטענה (שנכללה מלכתחילה בכתב ההגנה אך לא פורטה) יסב לו נזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.