ד"ר סיומה וונטיק נ' שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114

בבקשה לגילוי מסמכים

1. במרכז המחלוקת שבין הצדים להליך דנן עומדת שאלת זכאותו של התובע לתוספת שכר בגין טיפול בנכי רדיפות נאצים.

2. בשלב זה של ההליך, בטרם הוגשו תצהירי הצדדים, התובע מבקש כי הנתבעת תעביר לעיונו שורה ארוכה מאוד של מסמכים.

   הצדדים ניהלו ביניהם הידברות, בין היתר על מנת לייתר הכרעה שיפוטית לעניין גילוי המסמכים, הנתבעת אף הודיעה על נכונותה להעביר חלק מהמסמכים שהתבקשו, ואולם עדין נותרה מחלוקת נכרת בין הצדדים באשר להיקף הגילוי בו מחוייבת הנתבעת בנסיבות העניין.

3. לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי מסמכים, בתגובה ובתגובה לתגובה, החלטתי הינה כדלקמן:

    

   עיקר העובדות הצריכות לעניין והמחלוקת שבין הצדדים:

4. בשנת 1996 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לבין קופ"ח כללית, הנתבעת בהליך דנן [להלן: "הנתבעת"] במסגרתו התחייבה הנתבעת לספק שירותי רפואה שונים למי שהוכרו כנפגעי רדיפות הנאצים בגין נכותם שהוכרה על פי חוק נפגעי רדיפות הנאצים. אבהיר כי עד לאותו מועד, נפגעי הרדיפות שהיו זכאים לטיפול רפואי בגין נכות שהוכרה, קיבלו את הטיפול באמצעות רופאים עצמאיים במימון המדינה בהסדר שנוהל על ידי משרד האוצר, ולא היו זכאים לשירות רפואי ותרופות מקופ"ח בגין אותה נכות שהוכרה.

5. לאחר חתימת ההסכם הנ"ל, עם העברת הטיפול בנכויות שהוכרו מהמדינה לנתבעת, גיבשה הנתבעת נהל עבודה (נוהל 17/96 מיום 26/6/96) לצורך מילוי התחייבויותיה כלפי המדינה וכלפי מבוטחיה. בנוהל נקבעו חלוקת האחריות ודרכי הטיפול של גורמים שונים בקופה, ובכלל זה של רופא המשפחה המטפל במבוטח שהוכר כנפגע רדיפות, וכן נקבע תגמול חודשי מיוחד לרופא בגין כל מבוטח שמצוי בטיפולו ושהוכר כנפגע רדיפות – [להלן: "תוספת נר"נ"].

6. התובע יליד 1954, מומחה ברפואת משפחה, מועסק על ידי הנתבעת, בתפקידים שונים מאז שנת 1988.

7. בשנת 2009, התובע מונה לתפקיד "מנהל מרפאת בתי אבות". אין חולק כי המדובר למעשה בניהול "מרפאה וירטואלית" שכן מבוטחים ששוהים בבתי אבות (בדרך כלל) אינם מקבלים שירותים בפועל על ידי רופא הקופה, אלא על ידי רופאים בבתי האבות, ואולם מנהל "מרפאת בתי אבות" מאשר עבורם תרופות, שנרשמות להם על ידי הרופא המטפל בבית האבות. על משמעות עבודתו של "מנהל מרפאת בתי האבות" ועל הדמיון והשוני בינה לבין עבודתו של הרופא המטפל נטושה מחלוקת בין הצדדים.