החלטה 22432-11-13

בעניין: בקשה לתיקון כתב תביעה מיום 29.7.14

1. התובעת הגישה בקשתה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה ביקשה להגדיל את סכום הרכיבים אותם היא תובעת. כן מודיעה התובעת, כי הנתבעת לא ביצעה גילוי מסמכים בתיק, על אף החלטת בית הדין בענין.

2. ביום 21.9.14 התקבלה תגובת הנתבעת – הנתבעת מתנגדת לבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן לגרסתה, טענות התובעת שוללות את זכותה של הנתבעת להתגונן בטענת התיישנות. לחילופין, ובמידה ובית הדין יעתר לבקשה, מבקשת הנתבעת כי התובעת תחויב בהוצאותיה.

    

   הכרעה:

3. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו.

   הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו, שאם הנוסח המתוקן מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון ואם לא יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן – ייעתר בית הדין לבקשה.

    

4. בפסק דין יורם מלמן נקבע כדלקמן:-

   "בנושא זה, משקלו של האיחור בהגשת הבקשה, מצטט וינוגרד בספרו "תקנות סדרי הדין" (עמ' 184) מדבריו של השופט ברט Brett:

    

   "יהא בעל דין בעת שעשה את שגיאתו בניסוח כתב טענותיו רשלן וחסר-זהירות ככל שיהא, ותהא פנייתו לתיקון מאוחרת כפי שתהא, יש להרשות את התיקון אם דבר זה ניתן להעשות בלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. אין לומר שנגרם "אי צדק" לבעל דין אם אפשר לפצותו על נזקיו על ידי תשלום הוצאות"Clarapede v. Commercial Union Association, 32 W.R. 263.