סע"ש 22166-11-1419 ינואר 2015

1.לפניי בקשה שהגישו הנתבעים, אלנקווה יוסף ואלנקווה חנה (להלן – המבקשים) לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות של בית דין זה (להלן – הבקשה).

2.התובעת, שרלין פרץ (להלן – המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3.טענות המבקשים בתמצית – 

א.בין הצדדים נחתם חוזה עבודה במסגרתו נקבעה תניית שיפוט לפיה כל סכסוך בין הצדדים יועבר ל"בית דין צדק רבני הקריות" באשדוד (להלן – בית דין רבני הקריות) שידון בו כבורר – ועל כן נעדר בית הדין סמכות לדון בתביעה.

ב.המשיבה הסכימה לתניית שיפוט כשחתמה על הצהרה בחוזה העבודה.

ג.על אף שהמשיבה ידעה על סעיף תניית השיפוט עליו חתמה, היא בחרה להתעלם ממנו ולהגיש את התובענה לבית דין זה.

ד.המבקשים עדכנו את בית דין רבני הקריות בתביעה מושא ההחלטה וזה האחרון שלח למשיבה מכתב במסגרתו נדרשה להפסיק הליך זה לאלתר.

4.תמצית טענות המשיבה –

א.חוזה העבודה המצורף כנספח לבקשה אינו תואם את חוזה העבודה המקורי ואינו משקף את תנאי העבודה האמיתיים בהם עבדה המשיבה.

ב.המשיבה חתמה על חוזה העבודה כאשר היא הייתה נתונה תחת לחץ תוך שהמבקש מאיים עליה כי אם לא תחתום על המסמך היא תסולק מהעבודה.

ג.המשיבה מעולם לא הסכימה לתניית שיפוט כאמור ואין ברצונה ליתן לגורם זה או אחר להיות בורר בעניינה, כאשר תוקפו של הסכם בוררות מותנה בהסכמת שני הצדדים לו.

ד.זכויות העבודה הינן קוגנטיות ואינן ניתנות לשלילה על ידי מי מהצדדים ובפסיקה נקבע כי סכסוך ביחס לזכויות עובד אינו יכול להמסר להכרעת בורר.