עו"ד סנאי נ' עו"ד פסקא ואח'

1.התביעה שלפנינו עניינה עתירתה של התובעת לתשלום פיצוי בגין הפסד השתכרות מכוח חוק עבודת נשים, פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עבודת נשים, פיצוי בגין התנכלות ופיטורים בחוסר תום לב ובהיעדר שימוע, יתרת דמי לידה, פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשלום בונוסים, דמי הבראה, פיצוי לפי חוק הודעה לעובד, פיצוי מכוח חוק הגנת השכר ופיצוי בגין עגמת נפש.

2.הנתבע 1 – עו"ד רון פסקא (להלן: הנתבע), הינו עו"ד עצמאי המנהל משרד עורכי דין בנתניה העוסק בתחום הנזיקין והביטוח.

3.הנתבעת 2 - חברת רון פסקא ושות' משרד עו"ד (להלן: הנתבעת), הינה חברה הנמצאת בבעלותו של הנתבע.

4.התובעת הינה עורכת דין במקצועה שהועסקה כשכירה במשרד הנתבעת מיום 14.12.05 ועד ליום 14.9.12 (עם הפסקה של שנה).

טענות הצדדים

5.לטענת התובעת, כשהחלה לעבוד אצל הנתבעים בסוף שנת 2005, היא הייתה רווקה ללא ילדים, והייתה זמינה לעבודה במשך כל שעות היום והלילה, לרבות בסופי שבוע.

בשנת 2008 עזבה את העבודה וכשנה לאחר מכן הציע לה הנתבע לחזור, תוך שהציע לה שיפור משמעותי בתנאי עבודתה, כשהוסכם בעל פה כי שכרה יעמוד על 10,000 ש"ח נטו לחודש, בצירוף בונוסים, מפתח לתדלוק הרכב, טלפון וביטוח מנהלים.

הנתבע לא מסר לה הודעה בכתב על תנאי עבודתה לפי הוראות חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002.

לטענתה, חרף העובדה שעבדה שעות רבות וארוכות, הנתבע דרש ממנה למלא דו"ח נוכחות פיקטיבי לפיו היא עבדה לכאורה 9 שעות ביום בלבד, על מנת שלא יצטרך לשלם לה גמול עבודה בשעות נוספות.

התובעת טענה כי לאורך כל תקופת העבודה ביצעה את עבודתה במסירות ובמקצועיות וקיבלה שבחים הן מלקוחות והן מקולגות, כשבמסגרת תפקידה היא טיפלה בכל התיקים הגדולים במשרד, הכינה את כל הדרוש לניהול התיקים וקיימה עם הלקוחות קשר ישיר ובלתי אמצעי.