סע"ש 2179-04-16

1. המבקש הגיש בקשה למתן פסק דין נגד המשיב 2 בגין אי הגשת כתב הגנה במועד.( להלן: הבקשה" )

2. לגירסת המבקש, כתב התביעה הומצא למשיב 2 במשרדי המשיבה 1 (להלן:החברה") ביום 19/4/16 .

3. החברה טוענת בתגובתה לבקשה הנוכחית ובמכתבה לב"כ המבקש מיום 19/4/16,כי המצאת כתב התביעה במשרדיה אינה המצאה כדין, מהטעם כי המשיב 2 הינו תושב חוץ, אינו עובד החברה, אינו נושא משרה בחברה, והחברה אינה מוסמכת לקבל מסמכים עבורו לרבות כתבי בי-דין, ואינה מוסמכת לנהל עסקים עבורו.

4. עוד נטען מפי החברה , כי המבקש מבקש לעקוף את דרך המלך להמצאת כתבי בי- דין לנתבעים זרים, על ידי שמוש ופרשנות לתקנות שאינן מתאימות לעניינו. נטען כי אין כל בסיס לטענה בדבר קשר עסקי רצוף או הדוק בין החברה למשיב 2 ומשלא ניתן למבקש היתר המצאה מחוץ לישראל, בית הדין לא קנה סמכות לדון בתביעה נגד המשיב 2 , תושב חוץ המתגורר מחוץ לגבולות המדינה, ולא התבצעה המצאה כדין של כתבי הטענות למשיב 2, ויש לדחות הבקשה.

5. הצדדים פרטו טענותיהם בכתב ובאריכות לרבות ציטוט פסיקה נרחבת, כל צד טוען כמובן לצדקתו.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות הבקשה.

7. יודגש, כי פסק דין בהעדר הגנה , בנסיבות המקרה שלפניינו, ינתן רק בנסיבות חריגות, בהן ניתנה לנתבע הזדמנות מלאה להתגונן בפני התביעה. אין זה המקרה שלפנינו.

ולגופו של עניין, קשר עסקי, גם אם היה מוכח לכאורה, אינו יכול לשמש תחליף להמצאה כדין של כתבי טענות לתושב חוץ. פרשנות המבקש לתקנות כפי שפרט בבקשתו ותבתגובתו אינן מקובלות וחסרות בסיס משפטי בנסיבות המקרה שלפנינו.

8. המשיב 2 אינו נושא בכל תפקיד או משרה בחברה, שהיתה מעבידתו בפועל של המבקש. המשיב 2 אינו דיקרטור בחברה ולמותר לציין לא היה מעולם עובד החברה.

9. הקשר העסקי הרצוף שנטען מפי המבקש בבקשתו, גם אם היה עולה לכאורה מכתבי טענותיו, אינו עילה לעקוף את הוראות הדין באשר להמצאת כתבי בי-דין לתושב חוץ. למותר לציין כי התובע פוטר מעבודתו בחברה עוד ביום 17/6/15 (לפי האמור בכתב התביעה) והבקשה הנוכחית הוגשה ונידונה זמן רב לאחר מכן.

10. הקניית סמכות בינלאומית היא שאלה מהותית ו"כלל הידיעה" לבדו אינו מספיק כדי להקנות לבית הדין סמכות בינלאומית לדון בעניינו של נתבע זר, בלא שבוצעה הזמנה כדין.

11. בנסיבות העניין, הגדרת החברה כמנהלת או מורשית מטעם המשיב לצורך קבלת כתבי בי-דין, לא נטענה מלכתחילה, לא הוכחה ולו לכאורה, ובכל מקרה אין בה כדי להכשיר ההמצאה במקרה הנדון, וכל טענות המבקש בסוגיה זו ידונו, אם בכלל, רק לאחר קבלת התר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. (החלה גם בבית הדין – י.ה.)

12. טיעוני החברה לדחיית הבקשה מקובלים עלי.

13. די באמור לעיל כדי לדחות הבקשה.

14. בנסיבות אלה החלטתי מיום 17/1/17 המורה לחברה להשיב תוך 7 ימים לבקשת התובע להוצאת תגובתה מהתיק ולזימון המצהירה מטעם החברה כדי להחקר – בטלה.

לא מצאתי כל עילה להוציא מתיק בית הדין את תגובת החברה לבקשה, שניתנה על פי החלטתי. לפיכך גם בקשה זו נדחית.

15. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי כל עילה לזמן לחקירה את מי מהמצהירים, על פי בקשת המבקש.

16. החלטה בבקשה לגילוי מסמכים תשלח בנפרד.