סע"ש 21669-12-14

לפני בית הדין "הודעה מטעם הנתבעת" מיום 17.7.16 לפיה התובעים הגישו צו ירושה שהופק לכאורה על ידי הרשות הפלסטינית. לטענת הנתבעת, חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח-1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ") אינו מאפשר אכיפת פסק חוץ קנייני או מעין קנייני אלא אכיפה של פסק המטיל חיוב אישי בלבד. צו ירושה אינו מטיל חיוב אישי ומשכך לא ניתן לאכוף את צו הירושה שהוגש. עוד טענה הנתבעת כי התובעים לא הגישו בקשה להכרה בפסק חוץ אגב דיון הנמצא בסמכות בית המשפט ולצורך אותו עניין ומשכך הנתבעת מבקשת לשמור על זכויותיה להעלות טענה בדבר אי תקפותו ואי קבילותו של צו הירושה. לטענתה אין להכיר בצו הירושה ככל שיוגש במסגרת תצהירי עדות ראשית או במסגרת ישיבת ההוכחות. 

1. התובעים טענו כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ומשכך דינה להידחות. והגם שמדובר בבקשה לדחיית התביעה על הסף, הנתבעת בחרה להגישה כ"הודעה". עוד טענו התובעים כי ההודעה הוגשה כשנתיים לאחר הגשת התביעה וכי הבקשה הוגשה במטרה להרתיע את התובעים ולחסום דרכם מפניה לערכאות. לטענת התובעים צו הירושה ניתן כדין והם היורשים החוקיים והבלעדיים של המנוח, צו הירושה מקנה לתובעים את הזכות לתבוע את זכויות המנוח ומשכך אין המדובר בפסק דין חוץ רגיל. התובעים הפנו לסעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ וטענו כי לבית הדין סמכות כללית להכיר בפסק חוץ אגב דיון בעניין הנמצא בסמכותו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן. התובעים טענו כי המנוח נושל מזכויותיו הבסיסיות, חלה בסרטן אלים ומצבם הנפשי והכלכלי קשה, נוכח מותו הפתאומי של אב המשפחה והמפרנס העיקרי. לטענתם, הגשת תביעה לאכיפת פסק חוץ בשלב זה תסרבל את ההליכים ותנשל אותם מזכויותיהם. נוכח האמור בקשו התובעים לדחות את בקשת הנתבעת ולהכיר בצו הירושה כפסק דין חוץ.

2. סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958 קובע:

   "(א) בית משפט או בית דין בישראל יכיר בפסק חוץ שנתמלאו לגביו כל אלה:

   ....

   (ב) אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית דין בישראל להכיר בפסק חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן".

3. מהאמור עולה כי סמכות בית הדין אינה מותנית בהגשת בקשה על ידי המבקש בדבר אכיפת הפסק, אלא הדבר נתון לשיקול דעת בית הדין.

4. בע"א 1227/97‏ סלעית האדומים מחצבה ומפעל לעיבוד אבן בע"מ נ' אברהים קבע בית המשפט העליון כי לבית המשפט סמכות להכיר בצו ירושה שניתן בבית דין שרעי באזור יהודה ושומרון, בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ:

   " בהנחה כי בית-הדין השרעי היה מוסמך להוציא את צו הירושה, רשאי היה בית-המשפט המחוזי להכיר בו באופן אינצידנטלי על-פי סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958. ראה ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם [2].

5. הנתבעת לא טענה כי בית הדין השרעי שנתן את צו הירושה לא היה מוסמך לעשות כן, או כל טענה אחרת כלפי תוכן הצו.

6. מצו הירושה עולה כי יורשיו הם אמו, אשתו וילדיו ועל פניו נראה כי צו הירושה ניתן כדין.