סע"ש 21649-09-15

1.לפני בקשת הנתבעת למתן רשות לשלוח הודעת צד שלישי לחברת א.ב. עובדיה שירותי סיעוד בע"מ (להלן – החברה).

2.הנתבעת טענה כי התובעת הועסקה גם על ידי החברה. עוד טענה הנתבעת כי ניתן ליתן הודעה לצד שלישי אם עילת ההודעה ועילת התביעה נובעות ממערכת עובדתית אחת המעוררת שאלה או פלוגתא משותפת שמן הראוי להכריע בה גם כלפי הצד השלישי.

3.התובעת התנגדה לבקשה מאחר והודעת צד ג' אינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

4.בתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991, לא נקבעה הוראה בעניין משלוח הודעה לצד שלישי. בהעדר הוראה בעניין זה ומכח סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה), אימץ בית הדין לעבודה את הוראות תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנוגעות למשלוח הודעה לצד שלישי. (ע"ע (ארצי) 23018-05-12‏ ‏ תדיר - גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ - רימס אינטרנשיונל בע"מ 03.07.14 (להלן - פסק דין תדיר)).

5.בפסק דין תדיר נקבע לענין הודעת צד ג' כי " מוסד דיוני זה כפוף לכך שהתובענה מושא הודעת הצד השלישי תהא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה "לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי – כנתבע". לפיכך, בבוא בית הדין לבחון הודעת צד שלישי שומא עליו לבחון האם התובענה מצויה בסמכותו העניינית. תביעה שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בה, לא תהפוך לתביעה בסמכות רק משום שהוגשה באמצעות הודעת צד שלישי. בית דין זה חזר ושנה כי "בהפעלת הפרוצדורה של הגשת הודעה לצד שלישי ייזהר בית-הדין שלא לחרוג מתחום סמכותו".

6.במקרה שלפנינו מערכת היחסים שבין הנתבעת לחברה אינה נובעת מיחסי עובד מעסיק ועל כן לבית דין זה אין כל סמכות עניינית לדון בעילת השיפוי. אין בכך כדי למנוע מהנתבעת להזמין לעדות את נציג החברה, ככל שנטען כי גם החברה שילמה לתובעת או חייבת בתשלום כל שהוא.

7.על כן, הבקשה למתן רשות למשלוח הודעה לצד ג' – נדחית.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ו, (04 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.