סע"ש 21585-09-12

התובע (להלן גם: "העובד"), הגיש תביעה כספית כבר בספטמבר של שנת 2012, כנגד הנתבעת (להלן גם: "החברה" או "המעסיק"); בטענה כי קופח בזכויותיו הממוניות אצל המעסיק.

לדברי התובע, הוא "עובד שכיר" אצל החברה כבר מינואר של שנת 1989, וממילא זכויות ממוניות שמגיעות או שיגיעו לו בעתיד, צריכות להיגזר ממעמדו כ"עובד שכיר", כאמור.

בעת שמיעת ההוכחות בהליך זה – קרי בשנת 2015 – עדיין הועסק התובע בחברה; ומבחינתו של התובע, חשיבות ההליך הנוכחי היא כי ביה"ד יצהיר כי בין ינואר 1989 ועד פברואר 2010 ועד בכלל (להלן גם: "התקופה הראשונה" או "התקופה הרלבנטית"), שררו בין התובע למעסיק יחסי עובד ומעביד.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ממרץ 2010 ולפחות עד שמיעת ההליך לפני ביה"ד (בשנת 2015) (להלן גם: "התקופה השנייה"), שררו בין העובד למעסיק יחסי עבודה. לא מן הנמנע גם כי אלו נמשכים עד היום. על כל פנים, הדבר היחיד שעומד לדיון בהליך זה ונתון להכרעת ביה"ד, הוא: האם זכאי התובע להצהרה לפיה, גם בתקופה הראשונה (או חלק ממנה), הועסק התובע כ"עובד שכיר", חרף הכחשת החברה.

רוצה לומר (ר' עמ' 17 סיפא לפרוטוקול); על ביה"ד להכריע האם בחלק מ- 242 החודשים של התקופה הראשונה (זו מינואר 1989 עד פברואר 2010 ועד בכלל), היה התובע במעמד של "עובד שכיר", חרף טענת המעסיק כי מדובר היה ב"עובד עצמאי" בעל עסק משלו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

בכל התקופה הראשונה ועד תחילת עבודתו בתקופה השנייה, ניהל התובע ספרים, כלפי רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי, וממילא הציג עצמו לפני הרשויות כ"עובד עצמאי". כך גם הוסכם בין הצדדים, והתובע היה מודע היטב להסכמה זו, כי לא ישררו בין הצדדים "יחסי עובד ומעביד".

אין מחלוקת שב- 10 השנים הראשונות של התקופה הראשונה, כלומר בין השנים 1989 עד 1999, עבודתו (או מתן השירותים) של התובע, התנהלה אז מול תאגיד בשם "תדיראן תקשורת" (להלן גם: "תדיראן"), אשר בשנת 1999 התמזג עם החברה הנתבעת (עמ' 17 סיפא, לפרוטוקול הדיון מיום 10.5.15).

ועוד אין מחלוקת, כי התובע עבד כטכנאי אלקטרוניקה; זאת בין אם נראה אותו כ"עובד שכיר" של החברה בתקופה הרלבנטית, ובין אם נראה אותו כבעלים של "מעבדת שרות" שנתן שירותים כ"קבלן עצמאי" לתדיראן ו/או לחברה הנתבעת.