סע"ש 21530-08-13

1.בדיון קד"מ שהתקיים בפני כבוד השופט תומר סילוורה ביום 1.4.14 נקבע הליך זה להוכחות בפנינו ליום 12.2.15, לחקירת עדויות כל צד ל- 75 דקות (וסה"כ 2.5 שע'). חרף התראות שניתנו לתובע במהלך החקירה הנגדית של עדי הנתבעות וחרף תוספת הזמן שניתנה לו בדיון – קצבנו בסוף הדיון תוספת זמן נוספת של 10 דקות ונקבע דיון נוסף ל- 26.2.15.

2.ביום 24.2.15 (12:02) הגיש התובע בקשה לדחיית הדיון עד לאחר קבלת החלטת בית המשפט לענייני משפחה ("ביהמ"ש"), בבקשה שהגיש ע"מ שיותר לו להציג כתבי בי דין מהתיק, זאת, משהגיש לביהמ"ש בקשה (12.2.15) ומשברור כי החלטת ביהמ"ש תנתן לאחר הדיון (שנקבע כאמור, ל- 26.2.15)

בהחלטה מ- 24.2.15 נדחתה הבקשה, תוך ציון כי תמוה עיתויה בשים לב לדיון ההוכחות שהתקיים ונקבע חודשים מראש, מחד ומאידך, כי הדיון קבוע לעוד יומיים תוך תוספת זמן ובלא שהוזכר כי הזמן שנקצב נקבע לשמיעת 3 עדים (כבקשת התובע), שאינם הצדדים עצמם.

3.ביום 25.2.15 (10:48) הגיש התובע "בקשה דחופה" בה טען כי לדיון מ- 12.2.15 לא התייצבו 2 מעדי הנתבעות וחלף מחיקת תצהיריהם "ניתנה לנתבעים הזדמנות נוספת להעידם ביום 26.2.15".

עוד טען, כפי שהודיע ב- 12.2.15 – כי לא טרחו הנתבעות להמציא התקליטורים שבדו"ח החוקר, כשרק ב- 23.2.15 בצהריים נמסר לו תקליטור אחד, וכי דו"ח החוקר אינו קביל, משהוגש ללא תצהיר.

כך מצא:

(א) להתייחס לדו"ח החוקר תוך צירוף מכתב המל"ל מ- 24.4.12 באשר לתביעת התובע לד"א;

(ב) בהתייחס לעדות הנתבעת – "עלה בידי התובע לאתר רישום בכתב ידו של המנוח", המאשש העובדה כי בפועל שימש התובע כמנהל וכי המנוח הקנה לו סמכויות החלטה ("ב");

ׁ(ג) להזמת עדות הנתבעת, צרף טיוטת הסכם פרישה שהוצע לתובע והערות התובע אודותיה, "אשר אותרה ע"י התובע", המלמד על ניהול מו"מ מרצון ולא תחת איומים, כטענת הנתבעת.

טוען התובע כי מן הדין ומן הצדק לקבל המסמכים לשם עשיית צדק ובירור האמת, "ובפרט לאור אורך הרוח של כבוד בית הדין ביחס למחדלי הנתבעים באשר להצגת עדויותיהם ואי התייצבותם של העדים מטעמם".