סע"ש 21341-11-14 טויטופלסט בע"מ נ' סלטאן

החלטתי זאת ניתנת בהתייחס לבקשת הנתבעת (המבקשת) להורות על צירוף נתבע נוסף– מר ג'אלי הזים מוחמד סולטן (להלן – מר ג'אלי).

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, כפי שאף נטען בכתב ההגנה, מעולם לא העסיקה את המשיב, והיא התקשרה עם מר ג'אלי כקבלן משנה לצורך ביצוע עבודות הרכבת פלסטיק. עבודות ההרכבה בוצעו בחצריו של מר ג'אלי אשר מנהל עסק עצמאי משלו והמבקשת שילמה למר ג'אלי עבור ההרכבות שביצע. לשיטתה של המבקשת, מר ג'אלי היה מעסיקו של המשיב והאחרון נהג בחוסר תום לב כאשר לא צירף את מר ג'אלי כנתבע. הואיל וקיימת מחלוקת אמתית בנוגע לזהות המעסיק יש להורות על הצירוף. לבקשה צורף תצהיר מנהל המבקשת וכן מכתב מאת מר ג'אלי ובו נטען כי היה מעסיקו של המשיב ושילם את שכרו.

המשיב התנגד לבקשה בטענה, כי מדובר בבקשה קנטרנית שנועדה לסבך את ההליך ולהאריכו. התביעה מגובה בראיות בכתב, לרבות היתרי העסקה. המשיב עבד במפעלה של המבקשת, עשה שימוש בכליה וקיבל את שכרו ממנה. עוד הוסיף המשיב, כי לאחר הצגת הראיות מטעמו לא יהיה כל ספק שהמבקשת הנה מעסיקתו של המשיב.

המסגרת הנורמטיבית

הסמכות להורות על צירופו של צד להליך קבועה בתקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) הקובעת כך –

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שיהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

מקובל כי בתי הדין לעבודה נוקטים בפרשנות רחבה לתקנה ומתירים צירופו של צד על מנת שהמחלוקת מושא ההליך תתברר במלואה או כאשר ללא הצירוף הסכסוך לא יבוא לידי סיומו באופן מלא ויעיל. בנוסף, במקרים בהם מתעורר ספק בדבר זהות המעסיק ראוי כי יצורף מי שנטען לגביו שהוא המעסיק וזאת אף בהעדר בקשה מפורשת של הצדדים (ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 2011 פרק 10 בעמ' 12 – 13).