סע"ש 21039-08-14

לפנינו ערעור על פסק הדין מיום 29.6.14 שנתן תוקף להסכם הפשרה שנחתם בין המערער/התובע (להלן: "התובע") למשיבה/הנתבעת (להלן: "הנתבעת").

רקע עובדתי

1.ביום 6.3.14 הגיש התובע תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין עבודתו בנתבעת בתקופה שבין 20.10.04-31.10.13 (סע"ש 13128-03-14).

2.ביום 1.5.14 הגישה הנתבעת כתב הגנה, וביום 2.6.14 התקיים בפני כב' הרשם אדרת דיון מוקדם בתובענה שבסיומו הסכימו הצדדים כי ייקבע דיון נוסף בניסיון לפתור את המחלוקת.

3.דיון מוקדם נוסף התקיים ביום 29.6.14 ובסיומו הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם פשרה ולהסכם ניתן תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין").

במסגרת הסכם הפשרה צוין בסעיף 4 כדלקמן:

"עם מתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים, אין לצדדים תביעות כלשהן זה כלפי זה הנובעים מיחסי עובד ומעביד שביניהם, ומסיומם, לרבות טענותיו בבקשותיו מיום 19.6.14".

4.ביום 21.7.14 הגיש התובע לבית הדין הארצי ערעור על פסק הדין (ע"ע 40691-07-14). וכך קבע בית הדין הארצי בהחלטתו:

"לא ניתן לערער על פסק דין שהתקבל בהסכמה. ככל שהמערער מבקש להשיג על פסק דין מוסכם היה עליו לעשות כן על דרך של הגשת תביעה חדשה לבית הדין האזורי. נוכח האמור, מן הדין לסלק את ההליך בבית הדין הארצי על הסף. המבקש יגיב לאמור עד ליום 7.8.14. בהעדר תגובה, ימחק ההליך ללא התראה נוספת".