סע"ש 20880-04-15

בתיק זה תלויות ועומדות 3 בקשות אשר תידונה להלן:

בקשת התובעת לסילוק על הסף של התביעה שכנגד:

טוענת התובעת כי התביעה הכספית (למעט לענין הודעה מוקדמת) , עילתה נזיקית ואף הסעד המבוקש הוא כזה ומשכך אינה בסמכות בית הדין. אשר לעילה החוזית המועלית בתביעה שכנגד- הרי שלא הוכח קיומו של כל חוזה אשר חייב את התובעת במתן התראה בדבר סיום עבודתה מעבר לקבוע בחוק הודעה לעובד התשס"א -2001. משכך ברי כי אין כתב התביעה שכנגד מגלה עילה חוזית כלשהי.

טוענת הנתבעת כי העילה הנזיקית (רשלנות) נלוית לעילת התביעה החוזית- הפרת חוזה וחוסר תום לב במו"מ לחתימת חוזה). כן מוסיפה וטוענת כי לבית הדין סמכות לדון בתביעות נזיקין בשל גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה. הנתבעת מוסיפה כי ככל שיקבע בית הדין כי אינו מוסמך לדון בעילות התביעה הנזיקיות, הרי שיגרום הדבר לשילוש הליכים משפטיים בערכאות השונות והדבר לא רצוי. בכל מקרה מוסיפה הנתבעת ומבקשת, כי אם יענה בית הדין לבקשת התובעת- כי אז יורה על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך ולא על דחייתה- בגדר סמכותו שבחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

הכרעה

הכלל הוא כי בית הדין יעדיף תמיד בירור מחלוקות לגופן על פני סילוקן על הסף. עם זאת וודאי הוא כי כאשר מועלית טענה לחוסר סמכות ענינית לבית הדין לדון בתובענה שלפניו- הרי שהכרח להכריע בה ראשית לכל. כך ייעשה איפוא כעת.

עיון בכתב התביעה שכנגד מעלה כי הוא כולל בחובו, באופן משולב, טענות שמתחום סמכותו העניינית של בית הדין (טענות חוזיות וכן טענות לגרם הפרת חוזה) ביחד עם טענות נזיקיות אשר אינן בגדר סמכותו (כגון טענת רשלנות, תרמית). כך, בסעיף 28 לכתב התביעה שלובות הן אלו באלו, ואילו סעיפים 29-30 הם סעיפים העוסקים בעיקרם בעוולת הרשלנות ועל פני הדברים מקומם לא יכירם בכתב טענות בבית הדין. לא למותר לציין בהקשר זה כי גם בטענה ל"הפרת חובה חקוקה" לא מפנה הנתבעת לאותה חובה חקוקה אשר הופרה וזאת אף שעליה לעשות כן כחלק מחובתה לפרט את הבסיס לעילה הנטענת.

אינני מקבלת טענת הנתבעת כי העילה הנזיקית היא "נלוית" לעילה החוזית. כאשר לבית הדין אין סמכות לדון בעילה כלשהי אין הוא רוכש סמכות לדון בה מכח קיומה של עילה אחרת שלגביה מוסמך לדון. כמו כן, אף אם ישנו קושי בשל הצורך בפיצול בירורה של מסכת עובדתית אחת בשל מגבלות הסמכות העניינית- הרי שאין מנוס מכך כאשר הדבר מתחייב על פי הוראות הדין.

בטרם אבהיר עמדתי בשאלה כיצד יש לפעול נוכח האמור מעלה, ראוי להדגיש גם כי מאידך, אינני מקבלת את טענת התובעת כי היות וביחס לעילה החוזית "לא הובאה כל ראשית ראיה" לקיומה של חובה חוזית כנטען, הרי שהדבר מצדיק דחית התביעה בעילה החוזית על הסף.

בשלב הגשת התביעה לא נדרשות "ראיות" אלא טיעון עובדתי ומשפטי בלבד. יתכן, כפי שסבורה התובעת, כי החוזה שבין הצדדים לא חייב אותה ליותר מאשר מתן הודעה מוקדמת כחוק (כפוף לטענה כי בנסיבות הענין גם זאת לא נדרש)- ואולם זו טענה שצריכה להיות נדונה ומוכרעת לגופו של ענין ולא להתקבל על הסף. לפיכך, ככל שהדבר נוגע לעילות החוזיות- אין לקבל טענת התובעת.

כאמור, ביקשה הנתבעת להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, אלא , שכפי שהובהר, שלובות העילות שבסמכות בית הדין עם אלה שאינן בסמכותו באופן שאינו ניתן להתרה.

דומה כי ראוי בנסיבות אלה שהנתבעת עצמה תבקש למחוק את אותם חלקים בכתב התביעה שאינם בסמכות בית הדין, שכן ככל שלא תעשה כן ,יורה בית הדין על דחייתם.

הנתבעת תודיע עמדתה לענין זה ובכלל זה גם תבהיר מהי החובה החקוקה שלטענתה הפרה התובעת. זאת תעשה בתוך 14 יום.

בהעדר הודעה יורה בית הדין על סילוק על הסף ברוח האמור לעיל.

2. בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים- ביום 13.4.16 הורה בית הדין לתובעת להשיב לבקשה. עד לעת הזו התובעת לא הגישה את תגובתה. בנסיבות הענין ומשנראה לכאורה כי המסמכים המבוקשים, רלבנטיים למחלוקות שבין הצדדים וגילויים יסייע לבירור האמת, הרי שעל התובעת לגלותם בתצהיר גילוי ערוך כדין , שאליו יצורפו המסמכים עצמם. זאת תעשה בתוך 21 יום.