סע"ש 20834-06-14 עיריית נס ציונה נ' מאירוביץ ואח'

1.לפניי בקשת המבקשת (הנתבעת 1) לסילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר עילה, היעדר יריבות וחוסר סמכות עניינית.

הכרעה

2.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף אלא יש להורות למשיב 1 (לתובע) לתקן את תביעתו ולפרט את עילות התביעה כנגד המבקשת, כפי שיפורט להלן.

3.הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

מכאן, שבמקרים שבהם ניתן לתקן פגם שנפל בכתב התביעה יעדיף בית הדין את התיקון על פני סילוק התביעה על הסף.

4.סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק) קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעות שבין עובד למעביד שעילתן יחסי עובד ומעביד. הלכה היא כי סמכותו של בית הדין נקבעת הן על פי הצדדים המתדיינים (מבחן 'זהות הצדדים') והן על פי עילת התביעה והמהות (מבחן 'העילה').

5.בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992 על כתב הבתיעה להכיל את העובדות המקימות את עילות התביעה וכן את עילות התביעה. לפיכך לצורך ההכרעה בבקשה יש לבחון את הנטען בכתב התביעה.

6.מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיב פירט טענות עובדתיות בנוגע לפגישות שנערכו עם מנהל מחלקת הספורט של המבקשת שבהן הוצע לו תפקיד מנכ"ל המשיבה 2 והשכר החודשי ואף קיבל מידע והדרכה על התפקיד החדש. כמו כן, המשיב פירט את ההסכמה בנוגע לתשלום השכר באמצעות מימון חלקי של המבקשת (סעיפים 3 – 5, 8 ו-9 לכתב התביעה).

עילת התביעה פורטה בסעיף 17 באופן הבא: "במצב דברים זה, ולאור ההפרה הבוטה של הסכמות והתחייבויות הצדדים, וביטול הסכם העסקתו של התובע באופן פתאומי וחד צדדי כאמור, שלח ביום 30.10.2013 (באמצעות הח"מ [הכוונה לבא כוח המשיב – ק.כ] )מכתב דרישה לתשלום מלוא שווי החוזה שהופר, בסך של 120,000 ₪ (שהוא סכום חוזה העסקתו של מרשי [הכוונה למבקש – ק.כ])".