ד' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

תביעה זו עניינה תשלום הפרשי שכר עבודה בסך של 281,025 ₪.

רקע עובדתי

1.הגב' ש.מ. (להלן: התובעת) החלה עבודתה במשרד הבריאות במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע ביום 1.1.90, בתפקידה כאחות.

2.אין חולקין שהחל מיום 13.1.10 ועד לפרישתה לפנסיית נכות ביום 31.8.12, נעדרה התובעת מעבודתה, תוך שהמציאה לנתבעת מעת לעת אישורי מחלה.

3.בשנת 2010 עמדו לזכותה של התובעת סך של 319 ימי מחלה וכן סך של 27.5 ימי חופשה (דו"ח ימי מחלה משנת 2010 צורף כנספח א' לצתהיר מר אלי בן פורת).

4.בגין העדרותה מפאת מחלה ובהתאם לאישורים שהתובעת המציאה וכן החלטות הוועדה הרפואית (אשר יפורטו בהמשך), שולם לתובעת שכר עד לתאריך 31.12.10.

5.במהלך תקופה זו, הנתבעת באמצעות מר אלי בן פורת, הפנתה את התובעת לוועדה רפואית של שרות המדינה על מנת לקבוע את כושרה להמשך עבודה במשרד הבריאות.

ביום 8.8.10 נשלחה בקשה לכינוס ועדה רפואית בעניינה של התובעת ללשכת הבריאות המחוזית (נספח ג' לתצהיר מר בן פורת).

6.ביום 14.12.10, התובעת נבדקה לראשונה על ידי הוועדה הרפואית אשר קבעה כדלקמן:

"למרות רצונה לחזור לעבודה כאחות בבית החולים הפסיכיאטרי הועדה מחליטה לתת לה חופשת מחלה לחצי שנה לסיים את סדרת הניתוחים מפני שבלי זה לא מסוגלת לחזור לעבודה ולאחר מכן ועדה חוזרת". הוועדה סיכמה מסקנתה: "הוועדה ממליצה על חופשת מחלה לחצי שנה ולאחר מכן ועדה חוזרת עם מסמכים רפואיים עדכניים" (נספח ד' לכתב ההגנה; ההדגשה אינה במקור; י.כ.).