סע"ש 20616-11-13 שריקי נ' פתחיה - מוסדות לחינוך מיוחד

לפניי בקשת ב"כ התובעת לשחרור מייצוג.

לפניי בקשת התובעת לאפשר לה להיות מיוצגת בהליך זה על ידי בעלה, מר דוד שריקי. לגרסתה, בעלה ייצג אותה גם בבית הדין הרבני, וכן היה מעורב בהכנת התביעה בהליך זה עם עורך דינה.

לאחר שעיינתי ושקלתי את הבקשה, מצאתי כי יש להיעתר לה.

בפסיקה בעניין קניג - דב"ע לה/74-9, בת עמי קניג נ' עיריית ירושלים, פד"ע ו' 359 (1975) (להלן: "עניין קניג") - נקבע כי שאלת ייצוג צד בפני בית דין היא "שאלה מובהקת מתחום סדר הדין". על כן נקבע שם כי מאחר ו"בשאלה מתחום סדר הדין מדובר, נפתחה הדלת שבה יבוא סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה. בכפוף למובן מאליו, כפי שנקבע כבר על-ידי בית-דין זה - שמירה על עקרונות הצדק ועל יסודות הצריכים לעשיית משפט - משחרר אותו סעיף את בית-הדין לעבודה מכבלי פרוצדורה, "בכל עניין" שאין עליו הוראה באותו חוק עצמו, או בתקנות לפיו.

בחוק בית-הדין לעבודה, עצמו, אין הוראה לעניין ייצוג צד על-ידי ידיד."

עוד נקבע בעניין קניג כדלקמן:

"על כל פנים, בתי-הדין לעבודה ערוכים כך, שצד שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין לא יצא נפסד בשל העדר ייצוג. יתר על כן, אף בבית-דין זה קורה לא אחת שמתייצב לדיון אב זקן, או אדם אחר, שאינו מסוגל, לא רק לטעון לעצמו, אלא אף להסביר את עניינו. במקרים כאלה מרשה בית-דין זה לטעון, לאותו בן משפחה או מכר של המתדיין, אם בית-הדין רואה כי יהיה זה לטובת המתדיין ולתחושתו שעניינו הובא בפני בית-הדין והוסבר לו."

יהיה זה מיותר לחלוטין שבכל מקרה שבפני בית-דין לעבודה - בית-דין אזורי או בית-הדין הארצי - יחייב בית-הדין הזדקקות לעורך-דין, וימנע ייצוג על-ידי קרוב או ידיד, דבר שאינו מתחייב לא מחוק בית-הדין לעבודה ומהתקנות לפיו, ולא מחוק לשכת עורכי-הדין." (דגש שלי ש.ש.)

נוכח הפסיקה ולנוכח העובדה כי ב"כ התובעת מבקש שחרור מייצוג בהליך זה, אין מניעה להתיר את ייצוג התובעת על ידי בעלה כ"ידיד קרוב".

בית הדין מתיר את ייצוגה של התובעת על ידי מר דוד שריקי.