ברזילי נ' מטלפרס פתרונות חכמים בע"מ

1.לפנינו תביעה בגין פיטורים שלא כדין, התעמרות בעבודה, פיצוי בגין עגמת נפש, ניכוי שכר שלא כדין, פיטורים מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה). סכום התביעה: 382,371.62 ₪.

2.מדובר בסכסוך עבודה וגם בסכסוך משפחתי נוכח הקרבה המשפחתית הקיימת בין התובעת ובין הבעלים והמנהל של הנתבעת, מר יעקב ניסימוב (המכונה – עקול, להלן – מר ניסימוב). התובעת ומר ניסימוב הם גיסים, שכן הוא נשוי לגב' טלילה, אחותה של התובעת.

הסכסוך הוא בעל מטען רגשי משמעותי ונעשו מאמצים רבים להביא לפתרונו שלא צלחו, בעיקר בשל הגישה של התובעת ובא כוחה. התנהלותו של ב"כ התובעת כללה חזרה בו מן ההסכמות הדיוניות שהיו בהליך, כגון מחיקת הסעד בגין הפרה על החוק לשכת עורכי דין (ראו ע' 5, ש' 17 לפרוטוקול דיון מיום 10.1.19), ועל אף זאת דרישה חוזרת של הסעד בסיכומים (סעיף ה.5 לסיכומי ב"כ התובעת). כמו-כן, התנהלותו כללה חזרה מן ההסכמה לגבי השכר הקובע של התובעת (ע' 6 ש' 5 לפרוטוקול הדיון).

3.לגישת התובעת, הנתבעת היא חלק מאשכול חברות (שהיא מכנה "קונצרן") העוסקת בתכנון והתקנת מערכות אוורור ופינוי עשן במבנים.

4.התובעת, ילידת 8.8.51, עבדה אצל הנתבעת החל מיום 1.5.01 ועד ליום 13.12.19, מועד שבו פוטרה לגישתה "בשרירות לב", שנתיים לפני הגעתה לגיל פרישה – 67.

החל מחודש אוקטובר 2008 היה הממונה על התובעת מר גיא כספי (להלן – מר כספי). על אף זאת, מי שיזם את פיטורי התובעת היה מר ניסימוב, בשל התנכלות אישית כלפי התובעת, לגרסתה.

לגישת התובעת, במשך 15 שנים של עבודה לא הושמעה באוזניה אף מילה אחת על תפקודה הלא תקין והיא אף קיבלה העלאות שכר. עד לתאריך 19.10.16 היה נהיר וברור לתובעת, כתוצאה מן השיחות עם מר כספי, כי תמשיך לעבוד בתאגיד לפחות עד למועד פרישתה לגמלאות בחודש אוגוסט 2018.

על כן, התובעת טענה בתביעתה כי פיטוריה היו שלא כדין בשל שיקולים זרים, בעקבות סכסוך בין התובעת ובין אחיותיה בנוגע לטיפול באמן הקשישה. מר ניסימוב היה מעורב בסכסוך (שאף הגיע למצב שבו הוא לא השיב לברכות בוקר טוב של התובעת) על אף שהוא היה המעסיק שלה.

5. העובדות שקדמו לסיום העבודה של התובעת

ביום 28.9.16 (4 ימים לפני ערב ראש השנה) נכנס מר ניסימוב למשרדה של התובעת והזמין אותה לחגוג את חג ראש השנה בביתו, לדבריו "בשביל לשמח את האמא". התובעת ביקשה לחזור אליו עם תשובה. באותו יום קיבלה התובעת הודעה מאחותה, גב' טלילה, אשר ביקשה ממנה תשובה להזמנה. התובעת השיבה בהודעה ארוכה המתייחסת למהות הסכסוך לגבי הטיפול באימן, שלא קשור ליחסי העבודה בין הצדדים, ולכן אין אנו רואים לנכון לפרט בעניין זה. בסופו של דבר התובעת לא נענתה להזמנה. למחרת בבוקר נכנס מר ניסימוב למשרדה של התובעת ואמר לה שהוא לא "שליח של אף אחד". הוא אף התפרץ ואמר לתובעת כי אשתו (גב' טלילה) מוציאה כל יום 300 ₪ מכיסה כדי שתובעת תמשיך לעבוד במקום העבודה. בין השניים התפרץ ויכוח ומר ניסימוב יצא מן החדר. התובעת פנתה במכתב לממונה הישיר שלה, מר כספי.

ביום 13.10.16 קיבלה התובעת זימון לשימוע ליום 19.10.16 (שהיה בחול המועד סוכות). בהזמנה נכתב כי החברה שוקלת את המשך העסקתה בעקבות אי שביעות רצון מתפקודה וכן אי התאמה לצוות ולמנהליה. ביום שבו היה אמור להתקיים השימוע, הגיע היועץ המשפטי של הנתבעת, עו"ד הוכמן, למשרדה של התובעת, דיבר עם התובעת על הסכסוך עם אחיותיה והציע לתובעת לפתור את הכול באופן ידידותי. מכאן, ככל הנראה, הסעד הנדרש בגין הפרה אתית, שנמחק מן התביעה – ושאין לנו כל סמכות לדון בו.

לאחר חילופי מכתבים בין ב"כ הצדדים, ביום 8.11.16 התקיימה ישיבת השימוע לתובעת , שבה השתתפו התובעת, מר ניסימוב, מר כספי וב"כ הצדדים. השימוע הוקלט על ידי התובעת וגם נערך פרוטוקול של השימוע מטעם הנתבעת (נספח 4 לכתב ההגנה).