סע"ש 2029-11-15

בפניי בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה ולחילופין חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט, אם וככל שתידחה התביעה כנגדם.

תמצית טענות הצדדים:

1.לטענת הנתבעים הם לא היו מעסיקיו של התובע אלא היו שכירים במשק שבבעלות הוריהם דור סקורצרו ז"ל (להלן – המנוח) ושושנה סקורצרו. הנתבעים לא שילמו לתובע את שכרו, לא היו אחראים על אשרת שהייתו והם אינם בעלי היתר להעסקתו בישראל. תצהיר התובע כולל חצאי אמיתות ושקרים העולים כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. התובע לא צרף צו קיום צוואה ממנו עולה, כי הנתבעים הינם היורשים החוקיים של המנוח ולכן לא ברור על מה מבסס התובע את תביעתו. בנסיבות אלו יש להורות על מחיקת התביעה.

לחילופין, ככל שלא תימחק התביעה יש להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים במידה והתביעה כנגדם תימחק. התובע הגיש תביעה ללא בדל ראיה לעניין קיומם של יחסי עובד ומעסיק עם הנתבעים, מתכונת ההעסקה ומועד סיום אשרת העבודה בישראל. בתביעה קיימים פגמים מהותיים ומדובר בתושב חוץ אשר מתגורר בחו"ל. בנסיבות אלו ומאחר וסיכויי התביעה נמוכים ביותר, יש להורות על הפקדת ערובה.

2.מנגד טוען התובע, כי לא ברור כיצד מצאו הנתבעים לנכון לעמוד על הבקשה לאחר שמיעת העדות המוקדמת. המנוח נפטר ביום 20.4.15 ואילו התובע פוטר ע"י הנתבעים ביום 30.9.15. בנסיבות אלו ברור, כי הנתבעים היו מעסיקיו של התובע. מעבר לאמור, במסגרת העדות המוקדמת הוצגו בפני התובע מסמכים בנוגע לשעות עבודתו ולתשלומים שקיבל אשר נערכו ע"י הנתבעים עצמם. ההלכות שציטטו הנתבעים לעניין הבקשה להפקדת ערובה רק מחלישות את טענותיהם.

3.במסגרת תשובתם הבהירו הנתבעים, כי התובע הודה שהמנוח היה מעסיקו והיתר העבודה שלו בישראל רשום על שמו. התובע טען שהנתבעים היו מעסיקיו תוך שהוא מתעלם לחלוטין מיישום הלכות בעניין זהות המעסיק. העובדה שילדיו של המנוח סייעו לו בהפעלת המשק היא טבעית ומובנית ואין בה כדי להביא ליצירת יחסי עבודה בין התובע לנתבעים. התובע היה צריך להגיש את התביעה כנגד יורשי המנוח ובהתאם לצו קיום הצוואה מדובר באימם של הנתבעים. לנתבעים לא היה כל קשר חוזי או משפטי עם התובע. הנתבעים כמנהלי העבודה היו אחראים על רישום שעות העבודה.

דיון והכרעה:

הבקשה למחיקה על הסף:

4.הלכה היא כי סעד של דחיה או מחיקת תביעה על הסף מופעל ביד קמוצה ובמשורה ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר. לעולם יעדיפו בתי הדין את בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף [דב"ע מז/15-3 אפנר יצחק ואח' – מפעלי הנדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2)].