סע"ש 19968-11-14

בפניי בקשה למחיקת סעיפים והוצאת נספחים מתצהיר העדות הראשית של התובעת ולחיוב התובעת בהוצאות.

רקע כללי

1. בראשית הדברים אציין כי החלטה זו ניתנת לאחר שהתקיים היום דיון במעמד הצדדים, שבמסגרתו נשמעו טיעונים נוספים בעל פה ואף נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה דיונית אשר בית הדין ייחס לה חשיבות לאור אופיה של התביעה. אלא שלמרבה הצער, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה ומשכך ניתנת החלטה זו.

2. ראשית ובפתח הדברים יצוין כי ההליך בתיק זה מתייחס לתביעה שהגישה התובעת ביום 10.11.14 לתשלום זכויות שונות מכוח עבודתה אצל הנתבעות ובכלל כך תשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פיצוי בגין אי קיום שימוע, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, תשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, שלא כומת, ופיצויי הלנה לפי שיקול דעת בית הדין.

3. בפתח כתב התביעה הבהירה התובעת כי מדובר בתביעה הקשורה לתביעה נזיקית שהגישה בשעתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תיק ת"א 36339-02-12, לקבלת סעדים שונים בגין התנהלות הנתבעות (ונתבעים נוספים) להן ייחסה התובעת מעשים של תרמית וגזל. התביעה שלפניי הוגשה בעקבות החלטה מיום 17.4.12 שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי שבה נקבע כי תביעת התובעת לפיצויי בגין הלנת שכר ואי תשלום שכר במועד הינה תביעה מובהקת המצויה בסמכות ייחודית של בית דין זה, ומשכך על בית דין זה לדון בה. בהתאם לכך אף הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו על תיקון כתב התביעה באופן שתימחקנה ממנו עילות התביעה המצויות בסמכות הבלעדית של בית דין זה.

4. לאחר הדברים הללו, התקיימו בין הצדדים הליכים שונים. במסגרת כך אף הוגש (כתב תביעה מתוקן 2) לבית משפט השלום בתל אביב (תיק 36339-02-12) שבמסגרתו טענה התובעת כי הוא מוגש בעקבות "פעולות מרמה, גזל ועושק חמורות ביותר בהתנהגות הנתבעות [בהליך זה להלן - הנתבעות או המרכז וכן נתבעים נוספים] ". במסגרת אותו כתב תביעה נטען כי הנתבעות, באותו הליך, נטלו מהתובעת שלא כדין את כל כספי הירושה והחסכונות שהיו לה ובכלל כך אף גרמו לה למכור את דירת המגורים היחידה שהייתה בבעלותה ולהעביר את כל כספי התמורה לנתבעות תוך שהתובעת נותרה ללא דבר. בנוסף נטען כי הנתבעות העבידו את התובעת במשרות שונות בתפקידים שונים וכי במהלך השנים התובעת השיבה לנתבעות את מרבית שכרה, למעט סכומים שנשארו בידה כדמי כיס וכי לאחר שהתובעת הפכה למחוסרת כל הנתבעות סילקו אותה מתוכם ("פיטרו אותה") ונתנו בידה סכום של 64,000 ₪ אשר אינו מכסה אפילו את שכר העבודה שהגיע לה ואת הפיצויים עבור שנות עבודתה הרבות.

5. במסגרת אותו כתב תביעה, פרשה התובעת את האופן שבו היא הצטרפה אל הנתבעות 1 ו-2, למרכז לחקר הקבלה, את האופן שבו הנתבעות שכנעו אותה למכור את דירת המגורים היחידה שהייתה לה ולהעביר את תרומתה למרכז, את תנאי העסקתה במרכז ואת האופן שבו סולקה מן המרכז בסופו של יום לאחר הליך שימוע פיקטיבי וכן את מצבה מאז סילוקה מהמרכז. עוד נטען שם, לגבי שיטת הפעולה בה נקטו הנתבעות כלפי אנשים נוספים של גיוס כספים שלא כדין ובדרכים לא ראויות, כפי שנעשה ביחס לתובעת. אגב כך אף הוזכר הפרסום בערוצי התקשורת בנוגע לסכנה הטמונה בחשיפת אנשים נוספים להתנהלות הנתבעות והצורך בהתערבות משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה בפרשה זו.