סע"ש 19944-12-14

1.לפני בקשה שהגישה הראל תעשיות רהיטים בע"מ (להלן – הנתבעת) למחיקת כתבי טענות, המהווה הלכה למעשה מספר בקשות נפרדות, הן חלופיות והן מצטברות, ובזאת הלשון:

א.למחוק את כתב התביעה ו/או להורות לתובעת על המצאת התרשומת שביצעה.

ב.למחוק את הטענות המהוות הרחבת חזית.

ג.להורות לתובעת לתקן את תביעתה בכל הקשור להתיישנות.

בקשת התובעת למחיקת כתב התביעה

2.הנתבעת מבקשת למחוק את כתב התביעה שבכותרת, לאור סירובה של התובעת לאפשר עיון בתרשומת שערכה, לטענתה, בזמן אמת ובה תיעדה את שעות הגעתה ויציאתה מהעבודה (להלן – התרשומת), תרשומת עליה מסתמכת התובעת בתביעתה. לחילופין, מבקשת הנתבעת לאפשר לה עיון בתרשומת.

לטענת הנתבעת, התובעת מאזכרת ומסתמכת על התרשומת בכתב תביעתה ומכאן ששומה עליה לאפשר לה לעיין בה.

3.במסגרת הודעת העדכון שהגישה התובעת (הראשונה במספר) נטען לעניין זה, כי בהתאם להוראות סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, החובה לנהל פנקס שעות מוטלת על המעסיק, וכך גם נטל ההוכחה בעניין שעות העבודה של העובד.

אי לכך, לדידה של התובעת, הרי שלא קמה לה החובה למסור לידי הנתבעת את התרשומת שערכה, וזאת שעה שחרף הוראות החוק ולמרות שהנטל ההוכחה לעניין שעות העבודה, מוטל על כתפיה, נמנעה הנתבעת מלערוך תיעוד כאמור.

יחד עם זאת, במסגרת תגובתה מיום 29.9.2015 שינתה התובעת את עמדתה וציינה כי היא מוכנה להעביר באופן חלקי את הנתונים המצויים בידיה, קרי הנתונים המתייחסים עד ליום 1.2.2009 בלבד. התובעת הסבירה את עמדתה בכך שעליה לספק נתונים לגבי שעות עבודתה רק עד למועד בו נכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת השכר.