סע"ש 19788-03-13

בפני בית הדין בקשת התובע לתיקון פסק הדין שניתן בתיק זה.

1. התובע טען כי הנתבעת לא העלתה טענת קיזוז בהליך זה, כיוון שקיזזה את התשלום ששולם ביתר ממשכורת התובע עבור חודש מרץ 2006 ומשכך בית הדין לא היה צריך להורות על קיזוז הסכום. עוד טען התובע כי בית הדין לא נתן דעתו לפסיקת הוצאות משפט, לרבות החזר אגרה וחוו"ד לעניין ההפרשות בחסר, בסך כולל של 1,100 ₪.

2. הנתבעת התנגדה לבקשה, הפנתה לחוק ולפסיקה וטענה כי אין המדובר בבקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין, אלא לתיקון מהותי ומשכך מדובר בערעור והבקשה חורגת מסמכות בית הדין. עוד טענה הנתבעת כי התובע העלה לראשונה טענות הן ביחס לתלוש השכר ממרץ 2006 והן לעניין הוצאות בגין חוו"ד והסתמך על מסמכים שלא הוזכרו כלל בהליך, זאת מבלי לצרפם לבקשה. בנוסף טענה הנתבעת כי הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד להגשתה, ללא נימוק ומבלי שהוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי פסק הדין התבסס על פסק דין מיום 16.3.06, הקובע מנגנון קיזוז ולעניין ההוצאות, נפסק שכ"ט ב"כ התובע ועל כן אין מקום לטענה זו.

3. בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 נקבעה סמכות בית המשפט לתקן טעות בפסק דין:

   "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה" (הדגש שלי ש.ש.).

4. פסק הדין ניתן בתאריך 6.9.15, ומעיון בתיק הממוחשב עולה כי פסק הדין נצפה ע"י ב"כ התובע בתאריך 7.9.15. הבקשה לתיקון פסק הדין הוגשה בתאריך 15.10.15, מבלי שהוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה, ומבלי שניתנה אורכה, ומטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.

5. למעלה מן הצורך, הבקשה נבחנה אף לגופה.

6. בע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ קבע בית המשפט העליון:

   "עיקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984... טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה... עקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער (השווה ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב [5]; ע"א 330/78 המהפך אגודה שתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה [6], בעמ' 504). על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה. ברי כי אין במסגרת זו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, לגרוע עניינים כאלה או לתקנם לאחר סיומה (ד"נ 29/83 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא [7], בעמ' 437; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [13], בעמ' 286 ואילך). תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] או השלמת חסרים מהותיים בפסק-דין יכולים להיעשות על דרך הערעור (ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ [8], בעמ' 22-21), ההדגשות שלי, ש.ש.).

7. התיקונים המבוקשים אינם טכניים אלא מהותיים.