סע"ש 19777-05-16

לבית הדין הוגשה בקשת המבקשת, גב' דבורה (דבי) עמר, לצו מניעה זמני במעמד צד אחד שיאסור על המשיבה לסיים את שירותה של המבקשת כקצינת מנהלה וקונסולית בשגרירות ישראל בפנמה החל מיום 15.5.16 ולהעבירה לתפקיד במטה משרד החוץ בירושלים החל מיום 30.6.16.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה לא שוכנעתי שיש הצדקה למתן סעד במעמד צד אחד, סמכות שיש להפעילה בזהירות מירבית רק כאשר מוכחות נסיבות בהן קיום החובה הבסיסית של שמיעת הצד שכנגד עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למבקש, תנאי שאינו מתקיים במקרה זה.

מעבר לכך אוסיף כי ההחלטה נגדה עותרת המבקשת התקבלה ביום 14.4.16 ולטענת המבקשת הומצאה לה ביום 4.5.16, מבלי שנערך לה שימוע.

עיון בנספחי הבקשה מעלה כי הודעה על כוונת משרד החוץ לשקול סיום תפקידה של המבקשת בשגרירות בפנמה נמסרה לה עוד בינואר 2016, ולכל המאוחר בפברואר 2016, ונקבעו מועדים לקיום שימוע שנדחה מספר פעמים מסיבות שונות, ולבסוף נדון עניינה של המבקשת בהיעדרה לאחר שבאת כוחה של המבקשת לא יכלה להגיע לשימוע בשל יציאתה לחופשת לידה.

כמו כן עולה מנספחי הבקשה כי המשיבה לא נחפזה לקיים הליך שימוע בהיעדרה של המבקשת ועשתה מאמץ סביר לאפשר למבקשת זכות טיעון נגד ההחלטה, הכל על רקע צורך דוחק שראו הממונים על משאבי אנוש בשגרירות לקבל החלטה בעניינה של המבקשת.

בהתאם לכך, בהיבט הפרוצדורלי של הליך קבלת ההחלטה נגדה הוגשה הבקשה, אין מקום ליתן סעד ארעי במעמד צד אחד ויש לאפשר למשיבה להגיב לבקשה.

בהיבט המהותי של נימוקי ההחלטה, עולה כי תלונות בדבר תפקוד לקוי של המבקשת הועלו עוד משנת 2013, סמוך לאחר מינויה של המבקשת לתפקידה ועוד לפני מועד מינויו של השגריר הנוכחי. גם בשל כך, מדובר בבקשה שיש לאפשר למשיבה להגיב לה טרם קבלת החלטה ואין ליתן סעד במעמד צד אחד.

בהתאם לכך, נדחית בקשת המבקשת לסעדים זמניים במעמד צד אחד.