- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 19651-11-13
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
19651-11-13
2.9.2015 |
|
בפני השופט: תומר סילורה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: זכי מסס עו"ד שלמה בכור |
הנתבעים: 1. ר.ס. שירותי הסעדה בע"מ 2. רון חזקיהו עו"ד יניב אופק |
| החלטה | |
1.בפני שתי בקשות מטעם הנתבעים: האחת בקשה להפקדת ערובה והשנייה בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבע 2.
למען הסדר הטוב אדון במסגרת החלטה זו בשתי הבקשות גם יחד.
הבקשה להפקדת ערובה
2.מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ נא (3) 577,628).
3.לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות גישה לערכאות, הקים לו המחוקק את החריג בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"). תקנה זו מסדירה את סוגיית הפקדת ערובה ואומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 וזאת בהעדר תקנה מקבילה לה או תקנה המאמצת את הוראותיה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי–דין), התשנ"ב - 1991.
4.ההלכה המנחה בסוגיית הפקדת ערובה נקבעה בפסק דין ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (ניתן ביום 16.7.03), שם נקבע, בהקשר הצריך לעניינו, כי מקום בו מדובר בתובע שהינו אזרח ישראל, ככלל לא תוטל עליו חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה כנגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיו לו מהיכן לגבות הוצאותיו.
5.בענייננו, הנתבעים מבקשים לחייב את התובע בהפקדת ערובה מאחר שהתובע הוכרז כפושט רגל (דבר המצביע על אי יציבותו הכלכלית). חרף האמור לעיל ולאור ההלכה הפסוקה שצוטטה לעיל לא מצאתי לנכון להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה, שכן לא ניתן להגיד שתביעתו מופרכת על פניה.
6.לפיכך, דין הבקשה להידחות.
הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבע 2
7.ככלל, מדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן סעד של סילוק על הסף במשורה וביד קמוצה. "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר האמצעים, הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף" (ע"ש 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ (2) 668, 671).
8.בכתב התביעה נטען כלפי הנתבע 2, בין היתר, שהוא פעל להפרת זכויות קוגנטיות של התובע. עוד נטען שהנתבע 2 מערב בין נכסיו לבין נכסי הנתבעת 1 ו/או חברה אחרת שבבעלותו מתוך כוונה להתחמק מחובותיו תוך שרשור חברות ועירוב נכסים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
