זוסמן נ' איסתא ישראל בע"מ

1.לפנינו תביעה בגין פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות, זכויות סוציאליות והחזר ניכויים שלא כדין.

2.לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבעת כסוכן נסיעות בשתי תקופות: הראשונה מחודש מאי 2010 עד מאי 2012 – עם הפסקה של מספר חודשים מנובמבר 2010 עד פברואר 2011; והשנייה מיום 27.6.13 ועד ליום 5.2.16.

בתקופה הראשונה עבד התובע כ"מוקדן" ובנוסף לעבודתו בימי חול, הוא נדרש להגיע למשרדי הנתבעת פעם בשבועיים בשבת. נטען כי הנתבעת לא שילמה לו החזר הוצאות נסיעה בגין ימים אלה. בנוסף, על אף שחלק ניכר משכרו של התובע היה על בסיס עמלות מכירה, לא שילמה לו הנתבעת עמלות בגין ימי החג שבהם לא עבד.

במהלך כל תקופת העבודה נהגה הנתבעת לנכות משכר התובע סכומי כסף רבים בגין "נזקים" שגרם לנתבעת, ללא הסכמה בכתב. הנתבעת אף לא פירטה את סכום הניכויים בתלושים, אלא שילמה לתובע סכומי עמלות מופחתים ללא כל הסבר. התובע מעריך את ה"קנסות" בגין התקופה הראשונה בסך של 5,000 ₪.

בתקופה השנייה, על פי הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים שכרו של התובע היה אמור לעמוד על סך של 4,300 ₪ לחודש בנוסף לעמלות. בפועל שכרו של התובע עמד על סך של 1,500 ₪ לחודש ועוד עמלות מכירה.

התובע עבד בימי חול לפחות 11.5 שעות, בימי ו' 13 שעות ובשבת 10 שעות לפחות (ב-4 חודשים אחרונים לעבודתו הוא לא נדרש לעבוד בימי ו'). על כן, התובע עבד שעות נוספות רבות מבלי שקיבל תשלום בגינן.

גם בתקופה זו ניכתה הנתבעת משכר התובע בגין "קנסות" בסכום שהתובע מעריך ב-3,000 ₪.

במהלך חודש דצמבר 2015 הודיעה הנתבעת לסוכנים כי בשל טעות של החברה במהלך החודשים מאי 2015 עד אוקטובר 2015 שולמו לעובדי הנתבעת עמלות גבוהות יותר מהנדרש. לפיכך, החברה תנכה להם את הסכומים ששולמו ביתר, כאשר לתובע ינוכה בסך 6,900$ (דולר ארצ"ה) . התובע נדהם וחשב שהסכום אינו סביר, הוא ביקש לקבל את דוחות המכירות על מנת לבדוק, הנתבעת הפנתה אותו למנהלת החשבונות, אשר הציגה לפניו דוח שממנו לא ניתן היה להבין דבר. התובע ביקש לעבור על הדוחות אך הנתבעת סירבה לבקשתו. בסופו של יום, במקום להציג בפני התובע את הנתונים, קיבל התובע ביום 30.12.15 הזמנה לשימוע, בנימוק של אי קבלת מרות ממנהלים, תקלות וטעויות בטיפול בהזמנות והיעדר מוטיבציה. זאת, כאשר הסיבה היחידה להחלטת הנתבעת הייתה העובדה שהתובע "העז" לדרוש הסבר ונתונים בגין הניכויים שהנתבעת ביקשה להוריד משכרו.

ביום 3.1.16 התקיימה "שיחת שימוע" והתובע פוטר לאחר מכן, כאשר מתשלום פיצויי הפיטורים קוזז סך של 22,828 ₪ בגין "חוב העמלות".

התובע טען בתביעתו שפיטוריו היו שלא כדין ועל כן מגיע לו פיצוי. כן, טען התובע כי הניכויים שנעשו מפיצויי הפיטורים אף הם לא כדין והוא זכאי להשלמה.

בתביעה נכלל רכיב של תמורת הודעה מוקדמת, אך בדיון מוקדם שהתקיים לפני כב' הרשמת ריכטמן (ביום 25.2.17) הודיע ב"כ התובע כי הוא מוחק את הרכיב, שהוכנס בטעות.