סע"ש 19424-06-15

1.התובעת הגישה תובענה נגד הנתבעת בה עתר לזכויות שלטענתה מגיעות לה עקב תקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה.

2.כעולה מהודעת התובעת, ביום 11/6/15 הומצא כתב התביעה לידי הנתבעת ועל אף שהמועד להגשת כתב הגנה חלף זה מכבר, לא הוגש כתב הגנה.

3.ביום 12/7/15 הוגשה בקשת התובעת למתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בהעדר הגנה. עוד ציינה התובעת כי הנתבעת העבירה את פעילותה לגורם שלישי ואינה פעילה ועל כן התבקש פסק הדין ללא דיחוי וללא קבלת תגובת הנתבעת.

בהחלטתי מיום 13/7/15 הבהרתי כי בהעדר תצהיר /אסמכתאות לתמוך בנטען, אינני רואה מקום להידרש לבקשה.

4.ביום 15/7/15 הוגשה בקשתה הנוספת של התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה כשהיא נתמכת בתצהיר התובעת, לגבי העובדות שנטענות.

בהחלטתי מיום 19/7/15 הוריתי כי לנוכח הנטען בתצהיר התובעת, הרי שהבקשה מחייבת קבלת תגובת הנתבעת.

אי לכך הוריתי כי התובעת תבצע מסירה אישית של הבקשה על נספחיה ושל החלטתי לנתבעת עד לא יאוחר מיום 26/7/15 ותמציא העתק אישור המסירה לתיק בית הדין, וכן חייבתי את הנתבעת להגיב לבקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה עד לא יאוחר מיום 9/8/15.

5.ביום 26/7/15 הגישה התובעת את העתק אישור המסירה של ההחלטה והבקשה לנתבעת. דא עקא שעד למועד זה, לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעת למרות שמועד לעשות כן חלף, ולא כל שכן שלא הוגש כתב הגנה.

6.לנוכח התעלמותה של הנתבעת מהחלטות בית הדין, אינני רואה מנוס אלא לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, ולהורות על מתן פסק דין כנגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה.

7. אי לכך, על יסוד כתב התביעה ובהעדר הגנה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

א.הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות בסך143,018 ₪.

ב.פיצויי פיטורים בסך 46,934 ₪.