סע"ש 19424-01-16

לפניי בקשת המבקשת (הנתבעת 4) לסילוק התביעה על הסף.

טענות הצדדים בתמצית

1.המבקשת טענה כי המשיב לא הועסק על ידה וכי היא אינה מכירה את הצדדים להליך. נטען כי החברה שהעסיקה את המשיב כפי הנראה התחזתה למבקשת במרמה, שכן לפני כשנה נודע למבקשת כי זהותה נגנבה וכי ברישומי רשם החברות רשום "מסעוד" כבעלים וכבעל מניות של המבקשת במקום מר דרורי – הבעלים החוקי של המבקשת. לאחר דין ודברים עם רשם החברות תוקנו הרישומים. לטענת המבקשת היא נתבעת בהליך זה עקב טעות ובשל גניבת זהותה.

2.מנגד טען המשיב כי ברשותו תלושי שכר של המבקשת החל מחודש 12/2014 ועד לחודש 4/2015. עוד נטען כי טענות המבקשת בנוגע להתחזות היא טענה עובדתית המחייבת בירור וכי לא ניתן לסלק על הסף את התביעה על יסודה.

הכרעה

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן:

3.1ראשית, ההלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

3.2שנית, טענות המבקשת בנוגע לגניבת זהותה בתקופה הרלוונטית לתובענה הן טענות הטעונות בירור עובדתי ולא ניתן לסלק את התביעה על הסף מבלי לשמוע ראיות בעניין.

3.3יובהר כי במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף אין בית הדין בוחן אם התביעה נגד המבקשת תוכח אלא רק אם פורטו בכתב התביעה עובדות וטענות שאם יוכחו תתקבל התביעה. אין חולק כי המשיב עומד בכך וכי יש מקום לקיים דיון לגופו של הליך ולא לסלקו על הסף.