סע"ש 19310-07-14 ואח' אתי אזולאי מירב ג'יין דבורה ג'יין נ' דינה רוזנשטיין ואח'

לפניי בקשת המבקשות להורות למשיבות "להימנע מלהוציא סחורות מהחנות אשר ברשות הרשת הנ"ל וכן לעשות שימוש בפדיון הקופות". בסיפת הבקשה מבוקש להורות למשיבות "לא ייעשה כל שימוש בנכסים של החברה עד לקבלת כספי המשכורות הפצויים וכל אשר מגיע לנו עבור עבודתנו ברשת איטלגו בסניפי ירושלים ופסגת זאת ומעלה אדומים".

בבקשתן טוענות המבקשות כי הן מועסקות תקופה של שנה וחצי, כי בחודשים האחרונים פרצו שמועות על כוונת המשיבות לסגור את חנויות הרשת בשל קשיים כלכליים, כי הן נהגו לקבל את שכרן מכספי הקופה באמצעות אחת המבקשות אך לפני מספר ימים המשיבה 1 נטלה לידיה את כל הפדיונות תוך הבטחה שתגיע לשלם את משכורות העובדים, כי המשיבות אינן משלמות שכר דירה לקניון ויש להן חובות לספקים רבים, כי בפניות שלהן למשיבות לא הכחישו המשיבות כי בכוונתן לסגור את החנויות, כי ביום 8.7.14 הגיעה המשיבה 1 לחנות והורתה להן לצאת ממנה והודיעה שאין בכוונתה לשלם להן משכורות או פיצויים לחודשים יוני ויולי או כל זכות אחרת אשר מגיעה להן כעובדות.

סמכותו של בית הדין לתת סעדים זמניים מותנית, ככלל, בכך שהוגשה תביעה. מטרת סעד זמני היא הבטחת ביצוע פסק דין אשר עשוי להינתן בתביעה. אמנם בית הדין מוסמך "אם שוכנע שהדבר מוצדק בנסיבות העניין" לתת סעד זמני לפני הגשת תביעה. צו זמני כזה פוקע באופן אוטומטי אם לא הוגשה תביעה תוך 7 ימים מיום מתן הצו. ואולם, מטרת סמכות זו היא מתן סעד דחוף כאשר בנסיבות העניין יש הצדקה לאי הגשת תביעה בד בבד עם הבקשה לסעד זמני.

המבקשות לא הגישו תביעה נגד המשיבה, ואין בית הדין יודע מהו ההיקף הכספי של החובות שהתובעות טוענות כי המשיבות חייבות להן. אין בבקשה טענה ברורה אודות קיומו של חוב בגין שכר עבודה. ברישא של הבקשה נאמר כי המבקשות חוששות שהן תפוטרנה ולא יהיה למשיבות מקורות לתשלום פיצויי הפיטורים שיגיעו להן. בהמשך הבקשה נראה כי הן טוענות שפוטרו, וכי קמה להן זכות לפיצויי פיטורים. יחד עם זאת, המבקשות לא מפרטות את גובה פיצויי הפיטורים שמגיעים להן. בבקשה מוזכרות גם טענות באשר לחוב בגין דמי הבראה וחופשה, ללא פירוט של גובה הסכומים הנתבעים.

אינני סבור שנסיבות העניין מצדיקות היזקקות לבקשה לסעד זמני ללא הגשת תביעות בהן יגדירו התובעות את הזכויות הנתבעות על ידן ויפרטו את סכומי התביעות. בהיעדר כימות של תביעות התובעות לא ניתן לשקול כראוי את בקשתן לסעד זמני.

עוד אציין בפני המבקשות כי התקנות המסדירות מתן סעדים זמניים על ידי בית הדין קובעות תנאים שבהן על מבקש סעד זמני לעמוד. תנאים אלה נוגעים, בין היתר, לסוג הראיות שיש לצרף לבקשה לסעד זמני וכן להתחייבות עצמית וערבות לפיצוי בגין נזק שעלול להיגרם לנתבע כתוצאה ממתן הצו. מוצע למבקשות לפנות לייעוץ משפטי, בין פרטי ובין סיוע משפטי ציבורי (הלשכה לסיוע משפטי שבמשרד המשפטים), על מנת שבקשתן תכלול את כל הנדרש על מנת שניתן יהיה לשקול אותה.

בשלב זה, הבקשה נדחית בשל כך בלבד שהמבקשות לא הגישו תביעות נגד המשיבות.

המזכירות תמציא החלטה זו למבקשות בלבד.