סע"ש 19306-06-14 בוטרוס נסייר נ' בונה רינה - בניה ופיתוח (2000) בע"מ

1.התובע הועסק על ידי הנתבעת בעבודות בניה באתרים שונים ברחבי הארץ, והגיש את תביעתו לבית דין זה כנגד הנתבעת לתשלום זכויות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת עבודתו וסיומה.

2. במהלך הבירור בדיון המוקדם שהתקיים בתיק זה, לא היה חולק בין הצדדים כי אכן עבודת התובע התבצעה במקומות שונים ברחבי הארץ, וכי רוב העבודה התבצעה באזור המרכז.

כך גם לא היה חולק בין הצדדים כי מקום מושבה של הנתבעת הוא בריינה (שבתחום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת), וכי מדי בוקר היו אוספים את התובע לעבודה מביתו שבנצרת לאתרי העבודה השונים ברחבי הארץ, ומחזירים אותו בתום יום העבודה לביתו בנצרת.

משכך, במהלך הדיון התעוררה שאלת סמכותו המקומית של בית דין זה לדון בתביעה.

3.הצדדים ביקשו ארכה לבדוק את סוגיית הסמכות המקומית, ולאחר מספר ארכות הודיענו התובע כי ביצע את עבודתו באזורים שונים בארץ ובכלל זה באזור הערים חיפה, פתח תקווה וכן ירושלים, ועל כן לשיטתו מדובר בנסיבות לפיהן אין סמכות מקומית ייחודית לבית דין מסוים בארץ והוא רשאי לבחור את בית הדין אליו יגיש תביעתו ובכלל זה את בית דין זה. לחלופין טען התובע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, לאור מקום מושבה של הנתבעת ולאור העובדה כי נקודת המוצא ממנה יצא מדי בוקר לעבודה היתה בנצרת.

4.הנתבעת מצידה אישרה את העובדות כנטען על ידי התובע והבהירה כי מצטרפת לטיעוניו.

5.אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את סברת הצדדים לפיה, מדובר בענייננו בנסיבות לפיהן אין סמכות מקומית ייחודית לבית דין מסוים בארץ, ואבאר.

6.תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות), קובעת:

"מקום השיפוט הוא-

בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה."

תקנה זו מבחינה בין שני מונחים לקניית הסמכות המקומית: "מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה" ו- "מקום ביצוע העבודה".

לציין, כי לתקנה זו קדמה תקנה 2(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969 (להלן - תקנות התשכ"ט), אשר קבעה:

"מקום השיפוט הוא -