סע"ש 19191-12-13

1.בפני בקשת התובעת, שהוגשה ביום 8.7.15, לגילוי שני מסמכים – המסמך הראשון הינו "דף עבודה – ראיונות בוגרי לטביה" והשני הינו "סיכום הליך: ריכוז החומר מתוך איסוף חומר, שאלון וראיון". התובעת בבקשתה ציינה שמדובר במסמכים שהמדינה גילתה בתיקים דומים אחרים, וכי מדובר במסמכים רלוונטיים הנדרשים לה להוכחת תביעתה. יצויין כי הבקשה הוגשה לאחר שהוגשו תצהירי התובעת, אך בטרם הוגשו תצהירי המדינה הנתבעת.

2.בתגובה שהגישה המדינה ביום 29.7.15 היא טענה שלא ברור לה מהבקשה מהם המסמכים שמבקשת התובעת לעיין בהם. מכל מקום, המדינה הזכירה שבמהלך קדם המשפט שהתקיים בתיק ביום 25.2.15 עמדה התובעת על בקשתה לקבל פרטים נוספים אודות זהות בעל "העבודה המועתקת", ובית הדין קבע שנכון יהיה להכריע בבקשה רק לאחר שיוגשו תצהירי שני הצדדים. משכך, טענה המדינה שככל שהמסמכים המבוקשים הם אותם המסמכים, לא ברור מדוע לא המתינה התובעת עם בקשתה עד לאחר הגשת תצהירי הצדדים, כפי שקבע בית-הדין. בעקבות הגשת התגובה הוריתי על הגשת תשובה לתגובה.

3.ביום 3.9.15 הגישה המדינה תצהיר עדות ראשית מטעמה. ביום 9.9.15 הוריתי על מחיקת הבקשה, לאחר שלא הוגשה תשובה לתגובה גם בחלוף ארכה שניתנה להגשתה. ביום 20.9.15 הגישה התובעת בקשה לעיון חוזר בהחלטה, שכן התובעת לטענתה לא קיבלה את ההחלטה המורה על הגשת תשובה לתגובה. הבקשה התקבלה, הוריתי לתובעת להגיש תשובה לתגובה, וקבעתי שבהמשך לכך תינתן החלטה לגופה של הבקשה לגילוי מסמכים.

במסגרת התשובה לתגובה שהגישה התובעת היא הבהירה שהמסמכים שהיא מבקשת הם שניים: האחד ראיון שנערך לה ביום 20.2.12, והשני, סיכום ראיון או ראיונות של חבר לעבודה שנטען לגביו שנטען שהעבודה הועתקה ממנו. לאור ההבהרה, ביקשתי וקיבלתי תגובה נוספת של המדינה לבקשה. לתגובה שהגישה המדינה ביום 18.2.16 היא צירפה את המסמך השני שהבקשה גילויו בבקשה (סיכום הראיונות שנערכו לתובעת, באפריל 2012, תוך השחרת שמות המראיינים), וכך נותהר להכרעתי אך ורק הבקשה הנוגעת למסירת פרטים אודות בעל העבודה הזהה/דומה.

4.אשר לבקשה זו, הסוגייה נדונה זה לא מכבר על ידי כב' סגנית הנשיא ורדה וירט-לבנה (בר"ע 41157-02-15 חמזה נ' מדינת ישראל (7.6.15)). כך נקבע שם, והדברים יפים בשינויים המחייבים אף למקרה שלפני:

"אין הצדקה לכך שבמסגרת התביעה שעניינה הוא שלילת אישור השקילות, לחשוף את פרטי מגיש העבודה האחרת. כאמור לעיל, שאלת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, היא שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת...

בבקשת רשות הערעור לא הובהר על ידי המבקש, כיצד יש בחשיפת פרטי מגיש העבודה האחרת כדי לסייע בידו לבירור השאלה שבמחלוקת, כאשר הסיבה שבעטיה נשלל ממנו אישור שקילת התואר הייתה נעוצה בממצאי הראיון עצמו, ובחשיפת פרטי מגיש העבודה האחרת לא יהיה כדי לשנות מהמסקנות שהתגבשו בראיון...

לא למותר לציין, כי על אף הנטייה לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך ולקיימו ב'קלפים פתוחים', בעל הנובע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות".

5.משלא מצאתי טעם לאבחן בין המקרה שנדון בעניין חמזה לבין המקרה שלפני, הבקשה נדחית.

ההוצאות תובאנה בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשע"ו, (13 מרץ 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.