סע"ש 19186-09-16

לפניי בקשה לפטור את המבקש (התובע) מתשלום אגרת תביעה בסך של 1,600 בגין תביעה שהגיש כנגד המשיבים (הנתבעים) על סך של 473,144 ₪ (להלן: הבקשה והתביעה, בהתאמה).

במסגרת התביעה טוען התובע כי הועסק על ידי הנתבעת 1 כמנהל בית המלאכה במשך כ- 8 שנים (2002-2010), ופוטר על ידה שלא כדין, תוך שהנתבעים חבים לו תשלום בגין זכויות סוציאליות בשיעור ניכר.

הבקשה נתמכה בתצהיר המבקש לרבות 6 תלושי שכר אחרונים (עד מועד הגשת התביעה), ואישור בנק בדבר היותו "מוגבל בנסיבות מיוחדות (הגבלה שהוטלה ע"י ההוצאה לפועל) כמתחייב מחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981, עד ליום 6.9.2020".

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי התובע לא הוכיח את שני התנאים המצטברים לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה. זאת, הן מאחר שהתובע לא צירף את המסמכים הנדרשים להוכחת חוסר יכולת כלכלית, והן מאחר שתביעתו נעדרת עילה והתיישנה ברובה, ואף לגבי הרכיבים שלא התיישנו, חל שיהוי ניכר.

כמו כן טוענים המשיבים, כי המבקש אף לא טרח לצרף את המדינה כמשיבה לבקשה, על אף שמדובר בצד דרוש בבקשות מסוג זה.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:

"(א)בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2)הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3)הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;