סע"ש 19033-02-16

בפני בקשה מטעם התובע למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים.

תמצית טענות הצדדים:

1.התובע עותר למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים כדלקמן: מלוא מסמכי ההכנסות, הדוחות הכספיים ודיווחי תשומות למע"מ של הנתבע לתקופה שמיום 1.2.13 ועד לסוף שנת 2013 וכן מלוא האסמכתאות בדבר ניכויים משכרו של התובע אשר הועברו לרשויות המס וביטוח לאומי. לגרסת התובע יש חשיבות בגילוי מסמכים כאמור בהתחשב בכך שהנתבע היה חייב לשלם לתובע עמלות כמפורט בכתב התביעה.

2.מנגד טען הנתבע, כי בבקשה אין נימוק כלשהו בגינו נדרש הגילוי הספציפי. מצבו הכלכלי והכנסותיו של אדם נכללים במסגרת ההגנה על הפרטיות וצנעת חייו של אדם ולא בנקל יינתן צו לגילוי מסמכים החושפים פרטים אלה. באיזון האינטרסים שבין הצדדים, ברי כי דין הבקשה להידחות. טענתו של התובע כאילו הוא זכאי לעמלות בשיעור של 10% אינו קונסיסטנטי והתובע עצמו טוען בכתב התביעה לתנאי העסקה אחרים שאינם כוללים את אותם אחוזים מסך כל המכירות. לטענתו של הנתבע, התובע אינו מציג אסמכתא כלשהי וטיעוניו אינם אלא בעלמא. טיעוניו של התובע אינם נשענים על היגיון כלשהו והתובע הועסק על יסוד שכר עבודה קבוע וכן עמלות מכירה ממכירותיו של התובע להבדיל אלפי הבדלות מסך כל המכירות של העסק. גילוי מסמכים כאמור בטרם הוכרעה טענת התובע לפיה תנאי העסקתו כללו תשלום של 10% מהכנסות הנתבע תהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית:

3.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

4.הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז [פורסם בנבו] (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר [פורסם בנבו] (24.3.05)].

5.פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' [פורסם בנבו] (7.5.06)].

6.בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.