סע"ש 18516-10-15

לבית הדין הוגשה בקשה לגילוי ספציפי של מסמכים הכוללת את כל מסמכי ההתקשרות שבין הנתבעת לבין חב' אלחרוב. הבקשה הוגשה ללא תצהיר , וללא כל הסבר מדוע לא הוגשה בטרם הדיון המוקדם (ובהתאם להחלטה מיום 16/2/16 ) אשר קבעה כי בקשות מקדמיות יש להגיש עד 30 יום לפני הדיון המוקדם.

לטענת ב"כ הנתבעת, ההסכם הרבלנטי ביניהם הוגש לתיק במסגרת כתב ההגנה (נספח א' לכתב ההגנה), וכי אין מסמכים רלבנטיים אחרים. בכל מקרה, נטען כי בקשה כוללנית של קבלת "כלל מסמכי ההתקשרות" שבינה לבין חב' אלחרוב, איינה מוצדקה, ואף מהווה מסע דיג למסמכים שאינם רלבנטיים לתביעה.

המקור הנורמטיבי: א.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 לשונה:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

ב.בע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (פורסם בנבו, ניתן ביום 27.1.2011) בפסקאות 14-16 נאמר:

"נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן – עניין עוז; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005). חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים).

השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא לפיכך שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006).

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010). מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008)."

ג.גם בהחלטת בית הדין הארצי מיום 6.7.2014 (השופטת גליקסמן, בבר"ע ארצי 25244-06-14 יסמין מילר- חב' נמל אשדוד בע"מ) נאמר כי בבקשה לגילוי מסמכים יש לערוך איזון ראוי בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי מסמכים, ואם מדובר בצדדים שלישיים יתכן וניתן יהיה למצוא פתרון ביניים ולאזן:

"בקשה זו מעוררת בעיקר את שאלת האיזון הראוי בין הזכות לגילוי מסמכים לבין הזכות לפרטיות, כאשר במקרה הנדון מדובר בזכות לפרטיות של עובדים אחרים במשיבה, שהם צדדים שלישיים להליך.

בעניין מכתשים נקבעו הנחיות להכרעה במקרים בהם נוצר מתח בין הוראות תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 לבין הזכות לפרטיות, ובין היתר, נפסק שם -

"מקום בו נקבע כי ישנה רלוונטיות (על פי שני המבחנים דלעיל) לגילוי המסמכים שהתבקשו, תבחן האפשרות לחלופות אחרות לגילוי לשם צמצום מירבי של הפגיעה בפרטיות. וזאת, אם על דרך של זימון עדים נוספים לדיון, אם על דרך של מחיקת פרטים מזהים... ואם בדרכים אחרות לרבות צמצום סוג המסמכים שגילויים התבקש, היקפם, וכדומה".