סע"ש 18363-09-16

1.לפניי בקשת הנתבעת להפקדת ערובה (להלן: "הבקשה").

רקע

2.ביום 8/9/16, הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת, בסך של 144,686 ₪, בו נטען, בין היתר, כי עבדה אצל הנתבעת מיום 2/2/16 עד ליום 31/3/16, וכי פוטרה לאחר שהודיעה למנהל הנתבעת על הריונה, וזאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998. בתביעה נתבעו רכיבי התביעה הבאים: הפסד השתכרות במהלך תקופת ההריון, פיצוי בגין הפרת חובת השימוע, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין נזק לא ממוני, פיצוי בגין שלילת זכאות לדמי לידה, פיצוי בשל אי מתן הודעה על תנאי עבודה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים.

3.ביום 22/9/16 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין להפקדת ערובה. הנתבעת טענה בבקשה כי ביום 13/2/13 ניתן כנגד התובעת צו לכינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל, התובעת הגישה את התביעה ללא קבלת אישור מטעם הנאמן לנכסיה ואף לא טרחה ליידעו על קיומה. לחלופין, כאמור, ביקשה הנתבעת להורות לתובעת להפקיד ערובה.

4.בתגובתה מיום 6/10/16, ביקשה התובעת ארכה להמצאת היתר תביעה מבית המשפט המחוזי, ובית הדין נענה לבקשה.ביום 12/12/16, הגישה התובעת הודעה אליה צירפה החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11/12/16, לפיה הותר לה לנהל את התביעה דנן, זאת בכפוף לתנאים אשר פורטו בהודעת הנאמן לנכסי התובעת אשר צורפה להודעה. אי לכך, בהחלטה מיום 16/12/16, הורה בית הדין לנתבעת להודיע האם היא עומדת על בקשתה לדחייה על הסף, כשבהחלטה צוין כי ככל והנתבעת לא תודיע כאמור, במועד שנקבע, בית הדין יסיק כי אינה עומדת על בקשתה והתיק יועבר למתן החלטה בבקשתה החלופית להפקדת ערובה.

5.הנתבעת לא הגישה הודעה כאמור בהחלטה מיום 16/12/16 . אי לכך, בהחלטה מיום 21/12/16, נמחקה בקשתה לדחייה על הסף, והתיק הועבר למתן החלטה בבקשתה החלופית להפקדת ערובה.

טענות הצדדים ביחס לבקשה להפקדת ערובה

6.הנתבעת הסתפקה בהעלאת בקשתה החלופית להפקדת ערובה, וזאת מבלי לפרט ולנמק את בקשתה בעניין זה.

7.בתגובתה מיום 6/10/16 ובהודעתה מיום 12/12/16, התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעת מבקשת לחסום אותה מלעמוד על זכויותיה הנובעות מפיטוריה אשר נעשו שלא כדין, כשיש לתת משקל מכריע לסיכויי הצלחת התביעה. לאור הנטען בכתב התביעה, על נספחיו, נטל הראיה בתיק רובץ על הנתבעת. בנסיבות אלו, הטלת ערובה כלשהי, ולו נמוכה ביותר, תהווה סנקציה קיצונית.