כהן נ' משי מותגי מזון בע"מ

1.ביום 22.10.17 ניתנה החלטה בתיק ולפיה תמו הבקשות המקדמיות וככל שתוגשנה בקשות מקדמיות נוספות ישקול בית הדין חיוב בהוצאות. בנוסף, נקבעו מועד להוכחות ליום 22.2.18 ומועדים להגשת תצהירי הצדדים.

2.בהחלטה מיום 10.1.18 צויין כי לא הוגשו תצהירי התובע ובתגובה הוגשה "בקשה דחופה" להארכת המועד להגשת תצהירי התובע. בבקשה הוסבר כי עקב יציאתה של ב"כ התובע לחופשת לידה התיק "נפל בשגגה בין הכסאות" ולכן לא הוגשו תצהירי התביעה. בהחלטה מיום 17.2.18 נקבע כי עקב אי הגשת תצהירי התובע לא ניתן לקיים את דיון ההוכחות ולכן הוא יבוטל. על התובע הושתו הוצאות בגין מחדליו ונקבע מועד נוסף להגשת תצהירי התובע.

3.תחת תצהירים, הגיש התובע בקשה למתן צו לגילוי מסמכים. בבקשות עתר לחייב הנתבעת בגילוי דו"חות הנוכחות לתקופת עבודתו וכן אסמכתאות בדבר העברת כספי הטיפים דרך הקופה. הנתבעת הגיבה לבקשה והפנתה להחלטה שקבעה כי תמו הבקשות המקדמיות. בנוסף, הפנתה לדברי התובע לפרוטוקול הדיון מיום 10.9.17 לפיהם קיבל את כל דו"חות הנוכחות ואף העבירם לידי בא כוחו. התובע הגיב לתשובה וטען כי לא הגיש תצהיריו עד כה "בשל התחמקותה המתמשכת של המשיבה מלהעביר לעיונו את המסמכים הספציפיים אותם ביקש", שהם "מסמכים קריטיים אשר הינם הכרחיים ביותר לצורך ניהול ההליך וההכרעה בו". התובע תלה את מחדליו עד כה גם בחילופי באות כוחו והוסיף וטען כי דו"חות הנוכחות אבדו לו.

4.במסגרת תגובתו הוסיף התובע וטען כי מכיוון שהינו מובטל כיום, אין בכוחו לשלם את ההוצאות בהן חוייב ולכן ביקש לדחות תשלומן לסוף ההליך.

הכרעה

5.בהמשך להחלטה קודמת מיום 17.2.18 בה עמדתי על התנהלותו של התובע, כעת עולה מתגובת התובע כי הוא מבקש גילוי במסמכים שכבר גולו לו אך "אלו אבדו" (דו"חות נוכחות), מבלי שמסר זאת בבקשה, כפי שהיה מצופה כי יעשה. טענת התובע כי סבר בטעות שהדו"חות אצלו, לא מתיישבת עם טענתו בדיון כי המציא את הדו"חות לעורך הדין.

6.זאת ועוד. בעוד שבשלב קודם טען התובע כי לא הגיש תצהיריו במועד בגלל טעות של בא כוחו, כעת הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי הנתבעת, זאת למרות שאין כל הצדקה לכך, מקום בו לא ביקש את גילוי המסמכים המבוקש כעת, במועד שהיה אמור לעשות כן.

התנהלותו זו של התובע אינה מקובלת ואינה הולמת.

7.יחד עם זאת, עסקינן במסמכים שאין חולק בדבר היותם רלוונטיים להליך, הן דו"חות הנוכחות והן רישומי הטיפים, מהווים מסמכים מהותיים לבירור תביעותיו של התובע להפרשי שכר.

יצויין, כי טענת הנתבעת בדבר חסיון רישומיה הכספיים, אינה רלוונטית לסוגיה דנן, שכן אין מבוקש לעיין בכל רישומיה הכספיים, אלא אך ורק בספר הטיפים שנוהל בתקופת עבודתו של התובע.

8.לאור האמור לעיל, אני מורה כי הנתבעת תגלה לתובע בתוך 21 ימים את המסמכים האמורים: דו"חות נוכחות לתקופת עבודתו וכן רישומי הטיפים שנוהלו בתקופת עבודתו (לפחות ביחס למשמרות בהן עבד). התובע יוכל לעיין במסמכים הללו ולצלמם בתוך 21 ימים נוספים.

9.בשים לב לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה דנן; לעיוכב הנוסף שנגרם כתוצאה מכך להליך ולעובדה כי חלק מהמסמכים מבוקשים פעם שניה לאחר שאבדו לתובע – ישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

10.אין בידי להיעתר לבקשת התובע לדחיית תשלום ההוצאות – חזקה על התובע המנהל הליך כי יש בידיו האמצעים לשאת בהוצאות ההליך ומכל מקום טענותיו של התובע למצב כספי לא נתמכו בראיות הולמות.

11.על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 45 ימים.

12.עיון בחלוף המועד.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ח, (10 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.