סע"ש 18000-08-15

ביום 25/8/15 ניתנה החלטתי בדבר קביעת מועד דיון לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע, וזאת לאחר שהובא לעיוני תצהיר התומך בבקשתו (מחמת תקלה הועבר התצהיר לעיוני רק באותו היום).

לפיכך, קבעתי כי תישמע עדותו המוקדמת של התובע ביום 3/9/15 כאשר על פי החלטתי הקודמת כבר הומצאו כתב התביעה ותצהיר העדות הראשית לנתבעת עוד ביום 12/8/15 ואף הוגש כתב הגנה. המועד שנקבע הנו בשים לב לעובדה שהתובע עתיד לצאת את ישראל ביום 6/9/15 בהתאם לכרטיס טיסה שרכש.

שעה קלה לאחר מתן החלטתי בעניין מועד הדיון, הובאה לעיוני בקשה נוספת של התובע אשר הוגשה אף היא ביום 25/8/15 וכותרתה – "בקשה להחלפת נתבעת". בתמצית, התובע עותר, כי תימחק הנתבעת הנוכחית ובמקומה תבוא נתבעת אחרת – חברת פרי אור בע"מ (להלן – חברת פרי אור). לטענת התובע, לאחר שהוגש כתב ההגנה ערך בירור מול רשות ההגירה וזה העלה, כי המעסיקה הנה חברת פרי אור, שהנה חברת בת של הנתבעת. התובע אף ציין כי לא נדרש כל תיקון של כתב התביעה עצמו.

לטעמי, בקשה זו משמעותה הנה, כי לא יהיה ניתן לקיים את הדיון במועד כפי שנקבע. הלכה למעשה, המדובר בבקשה לשינוי בעלי הדין כך שתתווסף נתבעת אחרת, שהנה אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת הנוכחית.

בנסיבות הקיימות, לא ניתן להותיר את ההחלטה בדבר שמיעת העדות המוקדמת על כנה, כאשר מדובר במועד החל בעוד כשבוע ימים (כולל שישי- שבת). במצב דברים זה לא יעלה בידי הנתבעת שצירופה מבוקש להיערך כיאות לדיון ולו באופן מינימלי, כך שזכותה לקבל את יומה בבית הדין תיפגע בצורה משמעותית. העובדה, כי מדובר בחברה בת אינה מעלה או מורידה, שכן רק היום עתר התובע לשינוי בעלי הדין. מבחינת חברת פרי אור התביעה כנגדה תבוא אל העולם רק עם מתן ההחלטה בדבר הוספתה כנתבעת ועל כן ממועד זה יש למנות את פרק הזמן שנותר עד הדיון. בשים לכך שכאמור הדיון קבוע ליום 3/9/15 הרי שמדובר בפרק זמן שאינו סביר על מנת לאפשר הכנה ראויה לדיון.

ערה אני לכך שביטול הדיון עלול לגרום לכך שהתובע לא יקבל את יומו בבית הדין, וזאת בהנחה שיבחר שלא לפעול לדחיית מועד הטיסה. יחד עם זאת, האיזון הראוי במקרה זה מחייב ביטול הדיון וקביעת דיון במועד מאוחר, כאשר לתובע נתונה האפשרות לדחות את מועד טיסתו. לעומת זאת, אם לא יידחה הדיון תיאלץ הנתבעת להתכונן בתוך פרק זמן, שלכל הדעות אינו מספיק, לחקירה נגדית של התובע, אשר לא תהא כל אפשרות להעידו שנית. האמור נכון מכוח קל וחומר, כאשר התובע לא טען כי נמנע מבעדו לברר את זהות המעסיק הנכון טרם הגשת התביעה.