סע"ש 17960-04-14

1.לפנינו בקשה לסילוק התובענה על הסף.

2.להלן הרקע לבקשה:

א.התובע עבד אצל הנתבעת עד פרישתו ביום 31.3.2000.

ב.מספר שבועות לאחר מכן, ביום 7.5.00, התובע הגיש תביעה לבית דין זה (עב 5200/00, להלן – ההליך הראשון).

ג.בכתב התביעה בהליך הראשון נתבעו הפרשי שכר בסך 255,502 ₪ וכן הפרשות סוציאליות בגין אותם הפרשים.

ד.כיוון שבאותו נושא התנהלה בוררות זבל"א בין ארגון העובדים (הסתדרות העובדים הכללית החדשה) ובין המבקשת, במסגרת סכסוך קיבוצי שנדון בבקשת צד שהוגשה לבית הדין בחודש דצמבר 1999, הצדדים הסכימו להמתין להחלטת הבוררים בהליך הקיבוצי.

ה.ביום 28.5.2006, בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת סלע, התביעה נמחקה וזאת לאחר שהצדדים הצהירו את הדברים הבאים:

ב"כ התובע: "לאחר שהתנהלה שיחה באולם ביה"ד ומשהתיק נפתח עוד ב – 7/5/00 ואנו ממתינים כבר זמן ממושך לפסק בורר ולאור דברי ביה"ד, מקובלת עלי המלצת ביה"ד שהיה וחברתי תצהיר לפרוטוקול שאם וכאשר נגיש תביעה חדשה בעקבות פסק הבורר וזאת בתוך 6 חודשים ממועד נתינתו, לא תטען היא כל טענת התיישנות והמועד הקובע לצורך הזכויות כולם, יהיה 7/5/00 – מועד הגשת התביעה העיקרית. ..."

ב"כ הנתבעת: "אכן אנו ממתינים זמן ממושך לפסק בורר שלטענתנו תהיינה לו השלכות על תיק זה, כמו גם על תיקים אחרים. אני מצהירה לפרוטוקול שהיה וחברי יגיש תביעה זהה או מתוקנת בעקבות פסק הבורר וזאת בתוך 6 חודשים ממועד נתינתו, אנו לא נעלה כל טענת התיישנות ונראה את התביעה, לצורך טענה זו, כאילו הוגשה ביום 7/5/00.

לאור זאת גם עלי מקובלת ההצעה שבשלב זה התביעה תמחק ללא צו להוצאות, כאשר פתוחה בפני חברי הדרך להגיש תביעה חדשה לאחר ובעקבות פסק הבורר. ...".

ו.כאמור, על יסוד הצהרות אלה, התביעה נמחקה, ביום 28.5.06.

ז.ביום 6.12.09 התובע הגיש שוב את תביעתו (עב 11910/09, להלן - ההליך השני).

ח.התביעה בהליך השני נוסחה בלשון כמעט זהה לתביעה בהליך הראשון (לרבות סכום התביעה), למעט פתיח המתאר את המתנת הצדדים לפסק הבורר, התייחסות התובע לכתב ויתור עליו חתם עם פרישתו ואזכור תביעה להגדלת הפנסיה (כנגזרת של התביעה להפרשות סוציאליות, שבשלב זה התגבשו לכלל זכות לפנסיה).

ט.המבקשת הגישה בקשה לפיצול הדיון, אשר התקבלה, ומותב בראשות כב' השופטת עציון דן ראשית בטענת ההתיישנות שהמבקשת העלתה.