סע"ש 17918-10-14סוריה אונטאיסונג נ' מעיין גדיש ואח'

1.במסגרת התובענה דנן הגישו הנתבעים, מעיין גדיש ועוזיאל גדיש (להלן – הנתבעים), בקשה למחוק את התביעה על הסף מחמת העדר ייפוי כוח תקין, ולחייב את התובע בהוצאות.

2. התובע, סוריה אונטאיסונג, מתנגד לבקשה.

3.העובדות הצריכות לעניינינו –

א.ביום 12.10.2014 הוגשה התובענה שבכותרת, כאשר לכתב התביעה צורף ייפוי כוח אשר אינו עומד בכללי סעיף 30(1) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – הפקודה).

ב.בהתאם, בדיון קדם המשפט מיום 12.10.2015 ניתנה החלטה במסגרתה על התובע להגיש ייפוי כוח מתוקן, העומד בהוראות סעיף 30(1) לפקודה, וזאת עד ליום 8.11.2015, שאם לא כן תימחק תביעתו.

ג.ביום 18.10.2015 הגיש התובע ייפוי כוח מתוקן (להלן – ייפוי הכח).

4.טענות הנתבעים בתמצית –

א.התובע, אזרח תאילנד, עזב את ישראל בחודש מרץ 2011 כשהוא שבע רצון מתקופת עבודתו אצל הנתבעים. התובע לא יצר כל קשר עם הנתבעים עד להגשת התובענה, ויש בכך כדי להקים חשד ממשי כי התובענה הוגשה שלא ביוזמתו.

ב.ייפוי הכוח הוגש אך ביום 18.10.2015, שנה לאחר הגשת התובענה לראשונה.

ג.ייפוי הכוח לא אומת כדין ומכאן שאין לקבלו. כך, ביום 11.6.2015, חתם התובע בפני עורכת דין בעלת רישיון תאילנדי אשר שימשה כ"עדת אימות". בהתאם, חתמה האחרונה, ביום 12.10.2015, על הצהרה בפני קונסול ישראל בבנקוק.

ד.ודוק, עדת האימות אינה עורכת דין ישראלית אשר את כוחה ייפה התובע ואין היא נושאת כל תפקיד שיש בו בכדי להכשיר החתימה בפניה לטובת באי כוח ישראליים.

ה.כמו כן, מטרתו של עד אימות היא לאמת את חתימת בעל הדין על ייפוי הכוח באמצעות מתן עדות. הווה אומר, כל אימת שהעד אינו נמצא בישראל ואינו יכול לתת עדות, אין ליחס לעדותו כל מהימנות.