סע"ש 1775-03-13

1.בתוקף סמכותנו, בהתאם להוראות סעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 ולאור הסכמת הצדדים כי נפסוק לפשרה, אנו מחייבים את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 35,000 ₪ כפיצוי. סכום זה ישולם ב-5 תשלומים שווים בסך 7,000 ₪ כל אחד, החל מיום 15.10.14 וכל 15 לחודש שלאחריו. אם לא כן, יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2.בפסיקת סכום זה נלקחו בחשבון הנימוקים הבאים:

א.התובעת החלה לעבוד אצל נתבע 1 ביום 18.9.11 והחל מחודש אפריל 2012 עברה לעבוד אצל הנתבעת מס' 2. תפקידה של התובעת היה של מזכירה/מנהלת אדמיניסטרטיבית. סוכם שהיא תקבל שכר עבודה לפי שעות.

ב. בחודש מאי 2012 הודיעה התובעת לנתבע על היותה בהריון.

ג. הנתבע הודיע לתובעת על פיטוריה החל מיום 1.8.12. באותה עת לא היה לנתבע אישור מטעם הממונה על עבודת נשים במשרד התעסוקה. ההיתר ניתן החל מיום 19.11.12 – לא באופן רטרואקטיבי.

ד. התובעת דרשה בתביעתה פיצויי הלנת שכר בגין שכר של חודשים 7/2012 עד 11/2012, שווי הטבות (רכב, מחשב וטלפון סלולארי), תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע, הפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי בשל הפרשות פנסיוניות לא מלאות, יתרת דמי הבראה, הפרשי שכר ודמי מחלה. כן מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בפיצויים בשל הפרת חוקי עבודה (אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה, הפרת חוק הגנת השכר), פיצוי בשל עוגמת נפש ואפליה ופיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב והוצאת דיבה.

ה.הנתבעים טענו שנקלעו לקשיים כלכליים, עד כדי חדלות פירעון ונאלצו לפטר את התובעת. התובעת לא השלימה עם פיטוריה ולכן הגישה תלונות שווא למשטרה ולמשרד התעסוקה.

ו. הנתבעים טענו כי בשל אופי העבודה אצל הנתבעים ותפקידו של נתבע 2 לא הייתה אפשרות מעשית לעקוב אחר העבודה שביצעה התובעת, שהייתה מדווחת ישירות לרואה החשבון על עבודתה, חופשים, ימי מחלה, הפרשות.

אשר לאיחור בתשלום שכר, טענו הנתבעים שהתובעת לא מסרה כתובת ולא ניתן היה ליצור איתה קשר על מנת לבצע תשלום. כן טוענים הנתבעים שהתובעת אינה זכאית לסעדים הנדרשים בתביעתה, נעשה לה שימוע כדין טרם פיטוריה וניתנה לה הודעה מוקדמת על פי דין.

ז. בהתאם לראיות שהוגשו, טענות ב"כ הצדדים והנטל הראייתי - נקבע סכום הפשרה.